אחת ולתמיד!

אחת ולתמיד!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

תְּמִידִין כְּסִדְרָן

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה:

"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין. עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'. וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" (בַּמִּדְבָּר כח, ג-ח)

בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד אָנוּ מִתְוַדְּעִים לַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, הַקְרָבַת הַתְּמִידִין וְהַהֲכָנוֹת לָהּ, הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת, הֲטָבַת וְהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה וְעוֹד.

הָעֲבוֹדָה בְּבַיִת הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מְחֻלֶּקֶת לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, כְּשֶׁכָּל מִשְׁמֶרֶת עוֹבֶדֶת שָׁבוּעַ, פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה. וְכָל מִשְׁמֶרֶת הָיְתָה נֶחְלֶקֶת לְשִׁבְעָה בָּתֵּי אָב, שֶׁכָּל בֵּית אָב עוֹבֵד יוֹם אֶחָד בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ.

הַכֹּהֲנִים שֶׁאֲמוּרִים לַעֲבֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ יְשֵׁנִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו בְּבֵית הַמּוֹקֵד שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְלִפְנוֹת בֹּקֶר הָיָה בָּא הַמְּמֻנֶּה לְהָעִיר אוֹתָם לַעֲבוֹדָה.

אַךְ מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בָּעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁכִּים לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא הַמְּמֻנֶּה, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּכָן מִיָּד. וְכֵיוָן שֶׁהַרְבֵּה כֹּהֲנִים רָצוּ לִזְכּוֹת בָּזֶה, הָיָה צֹרֶךְ לְהַטִּיל גּוֹרָל (פַּיִס) בֵּינֵיהֶם. כַּמּוּבָן כֻּלָּם טוֹבְלִים בַּמִּקְוֶה וּמְכִינִים אֶת עַצְמָם. וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה בָּעֲבוֹדָה עַצְמָהּ יִצְטָרֵךְ גַּם לְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר.

לְאַחַר שֶׁזָּכָה מִי שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, הָיָה נִכְנָס לָעֲזָרָה, וְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּבֵית הַמּוֹקֵד, שֶׁבֵּינְתַיִם קָמוּ גַּם הֵם וְלָבְשׁוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, הָיוּ נִכְנָסִים אַחֲרָיו וּמִתְחַלְּקִים לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, כְּדֵי לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם אֲבוּקוֹת אוֹר,לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ בְּשָׁלוֹם. אֵלּוּ הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים אֶת הָעֲזָרָה לְצַד מִזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים לְצַד מַעֲרָב, עַד שֶׁנִּפְגְּשׁוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בִּמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי הַחֲבִיתִין [שֶׁשָּׁם מְכִינִים אֶת חֲבִיתֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה מַקְרִיב בְּכָל יוֹם, מַחֲצִיתָם בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָם בָּעֶרֶב]. "הִגִּיעוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִיתִים לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִים" (פֶּרֶק א' מִשְׁנָה ג')

כָּעֵת, שָׁלְחוּ אֶת הַכֹּהֵן לִתְרֹם אֶת הַדֶּשֶׁן. וְהָיוּ מַזְהִירִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִגַּשׁ לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִגַּע בַּמַּחְתָּה לִפְנֵי שֶׁיְּקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר.

"אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה". (פרק א' משנה ד')

סגירת תפריט
דילוג לתוכן