איך נפלו גיבורים

הרה"ק רבי שלמה חנוך בן רבי יחזקאל רבינוביץ מראדומסק האדמו"ר האחרון בשושלת החסידות המפוארת נהרג על קידוש השם ח"י אב תש"ב

איש רב פעלים היה ומדמויות העשייה בעולם התורה שלפני הלחמה. ניהל את חצרו ביד רמה כנצר למשפחה המעטירה, וכבר בגיל 29 עטה על עצמו את נזר האדמורות.

יותר משלושים ישיבות הקים בכל מרחבי פולין תחת השם כתר תורה שם למדו אלפי בחורי חמד והתעלו בתורה ויראת שמים תחת עינו הפקוחה של רבם הנמרץ ונערץ.

בפרוץ המלחמה – כאשר אפשרות הבריחה הייתה מונחת על שולחנו, חסידיו ומעריצו השיגו בעדו תכנית מילוט מהאדמה המדממת עד ליוון ומשם לארץ הקודש. אך הרבי סרב- 'אני רוצה להישאר כאן עם כל היהודים', פסק, ודחה את תכנית הבריחה שלו על הסף.

מעיר מגוריו סוסנובצא עיר שצורפה לרייך השלישי ברח הרבי עם מרבית היהודים עד לבואו לעיר ווארשא שם התגורר הרבי ברחוב נובוליפיא 23 עם בתו היחידה וחתנו רבי משה רבינוביץ בנו של הרבי מקירמילוב.

גם שם בגיא צל מוות קיים הרבי את מאמר חז"ל שלמקום שגולה התלמיד מגלים רבו עמו – תחת עיני המרצחים המשיך הרבי את סדר יומו ללא עוררין ערך שולחנות והרעיף טללי נוחם על צאן מרעתו .

ביום ח"י באב שאגו החיות הנאציות ברחובות 'יהודים לרדת' אך הרבי סרב לציית ואמר רצוני למות בביתי ולא באשפתות השדה . ואכן נשאר הרבי  בביתו עם משפחתו. כאשר החיילים הנאצים פרצו אל ביתו מיד ירו בו ובמשפחות במקום. כותלי ביתם התמלא בדמם של בני המשפחה.

 אם הודעה הבשורה המרה אבל כבד עטף את יהודי ווארשא

זכה הרבי ומדבריו לא נפל ארצה

הוא ובני משפחתו באו לקבר בבית הקברות גשנה שבווארשא ולדאבון כל לב  ייתר אחיהם הקדושים שנתפזר אפרם ונבלתם הושלכה לעוף השדה.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן