אך מעין ובור מקוה מים…

אך מעין ובור מקוה מים…

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

מַסֶּכֶת מִקְוָאוֹת

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (וַיִּקְרָא יא, לו) "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר". שְׁנֵי דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ כָּאן בַּפָּסוּק: א. מַעְיָן וּמִקְוֶה שֶׁהֵם מַיִם הַמְּחֻבָּרִים לְקַרְקַע, אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה. ב. "יִהְיֶה טָהוֹר" – מִטֻּמְאָתוֹ – מִי שֶׁטּוֹבֵל בָּהֶם.

הַמַּיִם הַמְּחֻבָּרִים שֶׁאָמַרְנוּ, יֵשׁ בָּהֶם שֵׁשׁ דַּרְגוֹת זוֹ לְמַעְלָה לְזוֹ. וְהֵן מְפֹרָטוֹת בַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן מִמַּסֶּכְתֵּנוּ.

הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא מַעְיַן "מַיִם חַיִּים", מַיִם זַכִּים הַנּוֹבְעִים מִן הָאֲדָמָה. אֲבָל "מִקְוֶה", מַיִם שֶׁנִּקְווּ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּגוֹן בְּבוֹר, וְיֵשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, אֵינָם נֶחְשָׁבִים מַיִם חַיִּים.

וְהַנָּפְקָא מִינָהּ אִם הֵם מַיִם חַיִּים אוֹ לֹא, לְגַבֵּי טְבִילַת זָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים" (וַיִּקְרָא טו, יג), וְהַזָּאָה עַל מְצֹרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים" (וַיִּקְרָא יד, ה), וְכֵן לְגַבֵּי מֵי חַטָּאת – הַמַּיִם שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם אֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי" (בַּמִּדְבָּר יט, יז). כָּל אֵלּוּ אֵינָם כְּשֵׁרִים אֶלָּא בְּמֵי מַעְיָן, מַיִם חַיִּים.

וְיֵשׁ מַעְיָן שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב מַיִם חַיִּים, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מֵימָיו "מֻכִּין", כְּלוֹמַר הֻכָּה טַעֲמָם, שֶׁהֵם מָרִים אוֹ מְלוּחִים אוֹ חַמִּים אוֹ אֲפִילוּ פּוֹשְׁרִים. ואעפ"כ יֵשׁ לְמַעְיָן זֶה מַעְלָה עַל מִקְוֶה: מַעְיָן זֶה מְטַהֵר אַף כְּשֶׁמֵּימָיו "זוֹחֲלִין", שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד אֶלָּא זוֹרְמִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִקְוֶה, שֶׁאֵינוֹ מְטַהֵר אֶלָּא בְּ"אַשְׁבֹּרֶן", כְּלוֹמַר כְּשֶׁמֵּימָיו כְּנוּסִים וְעוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְאֵינָם זוֹחֲלִים.

מַעְיָן וּמִקְוֶה שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה כְּשֵׁרִים כָּאָמוּר לִטְבִילָה, אַךְ מַיִם הַמְּחֻבָּרִים לְקַרְקַע שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, אֵינָם כְּשֵׁרִים לִטְבִילָה וְאֵינָם מְטַהֲרִים. אַךְ הֵם עַצְמָם טְהוֹרִים. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה דְּרָגוֹת, וּכְפִי שֶׁמְּפָרֶטֶת הַמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן.

וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁצָּרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה כְּדֵי לְטַהֵר?

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" (וַיִּקְרָא טו, טז), שֶׁכָּל בְּשָׂרוֹ יִהְיֶה מְכֻסֶּה בְּמַיִם, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁהֵם אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. בְּכַמּוּת כָּזוֹ שֶׁל מַיִם כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי מִתְכַּסֶּה בְּמַיִם. וְשִׁעוּר זֶה הוּא אַרְבָּעִים סְאָה.

מַסֶּכֶת מִקְוָאוֹת הִיא מֵהִלְכוֹת טָהֳרוֹת הַנּוֹגְעוֹת גַּם כַּיּוֹם הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה. אִם הַמִּקְוֶה אֵינוֹ כָּשֵׁר, וְתִטְבֹּל בּוֹ אִשָּׁה נִדָּה, נִשְׁאֲרָה בְּטֻמְאָתָהּ, וִיכוֹלָה לְהַגִּיעַ לִידֵי אִסּוּר כָּרֵת. וְלָכֵן אָמַר מָרָן הַחֲזוֹן אִישׁ זצוק"ל שֶׁהֲקָמַת מִקְוָאוֹת כְּשֵׁרִים בְּכָל מָקוֹם הִיא קוֹדֶמֶת לְכָל צָרְכֵי הַצִּבּוּר הָאֲחֵרִים.

 

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן