אננס לערב ראש השנה!

אננס לערב ראש השנה!

משולחנו של עורך:

לָמָּה אָנָנָס? קַח בָּנָנָה…

 

סִפֵּר מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים הַמְּפֻרְסָם הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ רוֹזֶנְבְּלוּם שְׁלִיטָ"א:

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת יְרָקוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת כַּמָּה דְּבָרִים.

לְפֶתַע נִכְנַס אֶל הַחֲנוּת בִּסְעָרָה אַבְרֵךְ צָעִיר, מִתְנַשֵּׁם וּמְיֻזָּע.

"בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה יֵשׁ לְךָ זְמַן לַעֲשׂוֹת רִיצָה??" – אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ.

וְהוּא מֵשִׁיב: אֵיזוֹ רִיצָה? אֲנִי מְחַפֵּשׂ אָנָנָס בִּדְחִיפוּת. חִפַּשְׂתִּי כְּבַר בְּכַמָּה חֲנוּיוֹת וְלֹא מָצָאתִי!".

"מַה דָּחוּף אָנָנָס?" – הִתְעַנְיַנְתִּי.

"זֶה הַמִּנְהָג אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׁפָּחָה. לֶאֱכֹל אָנָנָס בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה…".

תּוֹךְ כְּדֵי הַשִּׂיחָה הוּא נִגַּשׁ אֶל הַמּוֹכֵר וְשׁוֹאֵל: "כַּמָּה עוֹלֶה אֶצְלְכֶם רֹאשׁ אָנָנָס?".

"50 שֶׁקֶל" – הָיְתָה תְּשׁוּבַת הַמּוֹכֵר. סְכוּם לֹא קָטָן, קַל וָחֹמֶר לֹא בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים.

הָאַבְרֵךְ פָּנָה אֵלַי וְהִסְבִּיר: "הַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת (דַּף נ"ז) אוֹמֶרֶת: הָרוֹאֶה 'הוּנֵא' (עִם נוּ"ן אַחַת) בַּחֲלוֹם – נֵס נַעֲשֶׂה לוֹ. 'חֲנִינָא', 'חֲנַנְיָה', 'יוֹחָנָן' (עִם שְׁתֵּי נוּנִי"ם) – נִסֵּי נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ. לָכֵן אֲנַחְנוּ בַּמִּשְׁפָּחָה נוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל אָנָנָס בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, לְסִימָן שֶׁיֵּעָשׂוּ לָנוּ נִסֵּי נִסִּים".

כִּמְעַט שִׁכְנֵעַ גַּם אוֹתִי לִקְנוֹת אָנָנָס…

בִּזְמַן שֶׁהָאַבְרֵךְ שׁוֹקֵל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אִם לִקְנוֹת אֶת הָאָנָנָס הַיָּקָר לְמַדַּי, הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי. וְאָז אָמַרְתִּי לוֹ: "שְׁמַע, יְדִידִי! יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ פִּתְרוֹן מֻצְלָח מְאֹד. צַלְצֵל בְּבַקָּשָׁה לְ'קֻפַּת הָעִיר' וּתְרֹם לָהֶם 48 שְׁקָלִים…".

"לָמָּה?" – תָּהָה הָאַבְרֵךְ וְהִבִּיט בִּי כְּלֹא מֵבִין.

"פָּשׁוּט מְאֹד!" – אָמַרְתִּי – "קְנֵה בָּנָנָה בִּשְׁנֵי שְׁקָלִים, גַּם בָּהּ יֵשׁ שְׁתֵּי נוּנִי"ם. אֶת הַשְּׁאָר תַּעֲבִיר לְ'קֻפַּת הָעִיר'. לֹא כָּךְ??"…

***

הַמֶּסֶר רֵלֵוַנְטִי לֹא רַק לְעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה:

לְעִתִּים אֲנָשִׁים תּוֹהִים לְעַצְמָם: אֵיךְ יָבִיאוּ לָעוֹלָם תּוֹעֶלֶת רַבָּה, כֵּיצַד יוּכְלוּ לַעֲזֹר, הֵיאַךְ יַהַפְכוּ אֶת הָעוֹלָם לְמָקוֹם טוֹב יוֹתֵר.

הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת בְּמִקְרִים רַבִּים הִיא: פָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶׁצָּרִיךְ. לְהִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר טוֹב, לַחֲשֹׁב עַל הַזּוּלַת וְלִגְמֹל אִתּוֹ חֶסֶד בְּלִי רָצוֹן לְקַבֵּל חֲזָרָה. אֵלּוּ מַעֲשִׂים יוֹמְיוֹמִיִּים, הַחַיִּים עַצְמָם, שֶׁכְּשֶׁכֻּלָּנוּ נִשְׁתַּדֵּל לְקַיְּמָם עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב – הָעוֹלָם יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר…

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן