משולחן העורך: 

חד וחלק!

הָיָה זֶה בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית, עַל הַבִּימָה עָמַד רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁהִשְׁמִיעַ לַמִּתְפַּלְּלִים מִדִּבְּרוֹתָיו הַנִּמְלָצוֹת. כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ אָפְפָה אֶת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ רוּחַ דִּמְדוּמִים, וּכְכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן הַסְּטֶנְדֶרִים שֶׁבְּמֶרְחֲבֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הָפְכוּ לִמִתְקְנֵי תֶּמֶךְ עֲבוּר הָרָאשִׁים הַנִּשְׁמָטִים.

אַךְ לֹא אַלְמָן הוּא יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה בְּיַרְכְּתֵי הַהֵיכָל נוֹתְרוּ עוֹד כַּמָּה מַאֲזִינִים נֶאֱמָנִים שֶׁשָּׁמְרוּ עַל עֵרָנוּת לְכָל אֹרֶךְ הַדְּרָשָׁה. וּמִשֶּׁזֹּאת הִסְתַּיְּמָה לָהּ, פָּנָה אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים וּשְׁאֵלָה בְּפִיו : יֹאמַר נָא לָנוּ כְּבוֹד הָרַב, הַאִם בֶּאֱמֶת הַדּוֹרוֹת נֶחְלָשִׁים עַד כְּדֵי כָּךְ? הֲלֹא כְּבַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מְתָאֵר בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי אֶת מַעֲלָלָיו שֶׁל הֶעָצֵל, וְאִם בִּזְמַנּוֹ כָּךְ, מַה נָגִיד בְּדוֹר עָצֵל וְנִרְפֶּה כְּשֶׁלָּנוּ?

הָרַב חִיֵּךְ כְּמֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְהֵשִׁיב בְּסִפּוּר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה:

מַעֲשֵׂה בְּנַעַר צָעִיר בַּעַל שְׁתֵּי יָדַיִם יְמָנִיּוּת אֲשֶׁר הִפְלִיא אֶת כָּל הַסּוֹבְבִים בִּיצִירוֹתָיו הַמַּרְשִׁימוֹת, הַכִּשָּׁרוֹן עָשָׂה לוֹ כְּנָפַיִם וְהִנֵּה הוּא הִתְקַבֵּל לְתַפְקִיד שׁוּלְיָתו‍ֹ שֶׁל חוֹטֵב הָעֵצִים הַגָּדוֹל בָּעֲיָרָה.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן חָטַב הַנַּעַר עֲשָׂרָה עֵצִים חֲסוֹנִים וּגְדוֹלִים, שָׂשׂ לִקְרָאתוֹ אֲדוֹנוֹ וְאָמַר, יָאֶה לְךָ, נו‍ֹעַדְתָּ לִגְדוֹלוֹת.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָטַב הַנַּעַר רַק שְׁמוֹנָה עֵצִים,
וּבַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו שִׁשָּׁה עֵצִים וְכָךְ הָיָה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ.
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שָׁב אֶל אֲדוֹנָיו עִם דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו וְעֵץ אֶחָד בְּיָדוֹ, כְּלוּם נַעֲשֵׂיתִי חַלָּשׁ יוֹתֵר מֵחֲטִיבַת הָעֵצִים? תָּמַהּ הַנַּעַר בַּחֲשָׁשׁ?
חִיֵּךְ אֲדוֹנוֹ וְאָמַר: חָלִילָה לְךָ יַלְדִּי, מַמָּשׁ לֹא תָּשַׁשׁ כֹּחֲךָ, אֵין זֶה כִּי לֹא חִדַּדְתָּ אֶת הַגַּרְזֶן שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ…..

כָּךְ גַּם הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ:

אֵין זֶה שֶׁדּוֹרֵנוּ נֶהֱפַךְ לְחָלָשׁ יוֹתֵר, הַחֻלְשָׁה הַשַּׁלֶּטֶת אֵינָהּ בָּאָה מֵחֹסֶר אֶנֶרְגִיָּה וְצִמְצוּם הָרוּחַ בַּמִּפְרָשִׂים. הֲרֵי כֻּלָּנוּ מְבָרְכִים 'בְּשֵׁם וּמַלְכוּת' דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ 'הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ'.

אֶלָּא מַאי? חָסֵר לָנוּ אֶת חִדּוּד הַגַּרְזֶן, אֶת אוֹתָהּ בְּהִירוּת שֶׁל חוֹבַת הָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ. לוּ אָדָם הָיָה מִסְתּוֹבֵב כָּאן בָּעוֹלָם בִּידִיעָה בְּרוּרָה 'וְחָדָה' שֶׁהַזְּמַן קָצָר וְהַקָּבָּ"ה מַבִּיט וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. מִיָּד הָיְתָה נוֹפֶלֶת עָלָיו רוּחַ חֲדָשָׁה שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.