יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

הַזָּאַת מֵי חַטָּאת

נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת חֻקַּת:

"וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.  וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב" (בַּמִּדְבָּר יט, יח-יט).

הַזָּאַת מֵי חַטָּאת צְרִיכָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֵזוֹב. וְדַוְקָא אֵזוֹב רָגִיל, וְלֹא אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי, כְּגוֹן אֵזוֹב רוֹמִי, אֵזוֹב מִדְבָּרִי, אֵזוֹב כּוּחְלִית, וְכַדּוֹמֶה.

הָאֵזוֹב הוּא צֶמַח גִּבְעוֹלִים, וּבִקְצֵה הַגִּבְעוֹל יֶשְׁנָם פְּרָחִים. וּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: "אֵין מַזִּין לֹא בְּיוֹנְקוֹת וְלֹא בְּתִמְרוֹת…. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת, גִּבְעוֹלִים שֶׁלֹּא גָמְלוּ". מְפָרֵשׁ הר"ב: "כָּל זְמַן שֶׁהַפֶּרַח מֻנָּח בְּתוֹךְ כִּיסוֹ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתַח". הַתִּמְרוֹת הֵם כְּמִין גַרְגִירִים בְּרֹאשׁ הָאֵזוֹב.

"מִצְוַת אֵזוֹב, שְׁלשָׁה קְלָחִים וּבָהֶם שְׁלשָׁה גִבְעוֹלִין [גִּבְעוֹל אֶחָד בְּקֶלַח אֶחָד]. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה" (פֶּרֶק יא מִשְׁנָה ט')

 

הָאָדָם הַמַּזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר", וְכֵן הָאֵזוֹב שֶׁבּוֹ מַזִּים יִהְיֶה טָהוֹר.

הַאִם גַּם אִשָּׁה אוֹ קָטָן יְכוֹלִים לְהַזּוֹת?

נֶחְלְקוּ בָּזֶה רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן. לְרַבָּנָן קָטָן יָכוֹל לְהַזּוֹת וְלֹא אִשָּׁה, וּלְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה לְהֵפֶךְ: אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהַזּוֹת וְלֹא קָטָן. (יוֹמָא דַּף מג.). וּבְסוֹף הַמַּסֶּכֶת סָתְמָה הַמִּשְׁנָה כְּדַעַת רַבָּנָן.

כַּמָּה מַיִם צָרִיךְ לְהַזּוֹת?

– אֲפִילוּ אִם נָפְלָה טִפָּה אַחַת עַל הָאָדָם אוֹ הַכְּלִי הַטָּמֵא – נִטְהַר.

אִם הָיָה הָאֵזוֹב קָצָר וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לַמַּיִם שֶׁבְּשׁוּלֵי הַכְּלִי, יָכוֹל לִקְשֹׁר אוֹתוֹ לְחוּט שֶיַאֲרִיכֶנוּ וְעַל יְדֵי כָּךְ יַגִּיעַ לַמַּיִם. אַךְ כְּשֶׁמַּזֶּה צָרִיךְ לֶאֱחֹז בְּאֵזוֹב עַצְמוֹ וְלֹא בְּחוּט:

"הָאֵזוֹב הַקָּצֵר, מְסַפְּקוֹ בְּחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כְּשֵׁם שֶׁהַזָּיָה בָּאֵזוֹב, כָּךְ טְבִילָה בָּאֵזוֹב". (פֶּרֶק יב מִשְׁנָה א')

וְכָתַב הַסְּפוֹרְנוֹ עַל טַעַם הַהַזָּאָה בְּאֵזוֹב דַּוְקָא: "תִּהְיֶה הַהַזָּאָה בְּאֵזוֹב הַמּוֹרֶה עַל שִׁפְלוּת הָרוּחַ וְהַנְּטִיָּה אֶל הַהַכְנָעָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ (תְּהִלִּים נא, יט) "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה". עכ"ל. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָרוֹצֶה לִטָּהֵר, צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ וְנִכְנָע לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.