בלבבי משכן אבנה!

בלבבי משכן אבנה!

תבלין לשבת:

פרפראות הפרשה:

פרשת תרומה (זכור)

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה,ב)

פרשת תרומה באה בסמוך לאחר פרשת משפטים. יש בכך משום רמז, שלפני שאדם נותן תרומה (צדקה), עליו לדאוג שיהיה ממונו בידו במשפט הראוי, בלא גזל.
(בית הלוי)

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (כה,ב)

הסביר זאת הגאון מווילנא זי"ע: הקב"ה אמר למשה "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו". ומה היה המודד לראות אם הנדבה מגיעה באמת מנדבת לבו? לכן ממשיך הפסוק ואומר: "תקחו את תרומתי" – אותו בן אדם שרוצה באמת לתרום, ירוץ ויפנה בעצמו ויאמר: "תקחו את תרומתי !"…
(פנינים)

מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (כה,ב)

הרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע מביא בשם הבעל שם טוב הק': שכל אדם צריך לשית עצות בנפשו להפוך את מדות הרעות שלו למדות טובות ומהם יקח דרך לעבודת השי"ת, ופירש "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" היינו באותו תאווה וחשק חיצוני שהיה לו למדותיו הרעות שהיה רגיל בהם, "תקחו את תרומתי" יעבוד את השי"ת ביתר שאת, וכך יהפוך את תאוות לבו לעבודת הבורא ב"ה.

 

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (כה,ח)

יש לומר ע"ד דאיתא בסה"ק (שער הליקוטים להאריז"ל תהלים נ, טו) דתחילה צריך אדם לעבוד על סור מרע, ורק אח"כ לעבוד על חלק עשה טוב. וזהו שפתח הכתוב תחילה "ועשו לי מקדש", שכל אחד יעשה עצמו מקדש (היינו שיקדש ויטהר עצמו מעבירות), ורק אח"כ יהיה "ושכנתי בתוכם", ע"י שיהיו ועשה טוב (היינו תורה ומצוות שמביאים להשראת השכינה).
(מהרש"ם הכהן)
סגירת תפריט
דילוג לתוכן