בקשה שהתקיימה!

בקשה שהתקיימה!

משולחנו של עורך:

תִּזְמֹרֶת בִּלְוָיָה – הֲכֵיצַד?!

 

יְהוּדִי זָקֵן בְּשֵׁם רַבִּי זַלְמָן, נִכְנַס אֶל רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סַלַנְט זצוק"ל, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה תְּמוּהָה:

"לְאַחַר מוֹתִי, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיְּלַוּוּ אֶת מִטָּתִי בְתִזְמֹרֶת וּבִנְגִינָה…".

לְמַרְאֶה פְּלִיאָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, הֵחֵל רַבִּי זַלְמָן לְסַפֵּר:

קַנְטוֹנִיסְט הָיִיתִי. נֶחְטַפְתִּי מֵהוֹרַי בְּיַלְדּוּתִי וְגָדַלְתִּי לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל יַהֲדוּת. רַק בְּפַאֲתֵי מֹחִי שָׁמוּר הָיָה זִכָּרוֹן עָמוּם עַל עֻבְדַּת הֱיוֹתִי יְהוּדִי.

עִם הַשָּׁנִים הֶעֶפַּלְתִּי בְּמַדְרֵגוֹת הַקְּצוּנָה, וְהָפַכְתִּי לִמְפַקֵּד בָּכִיר בִּצְבָא הַצַּאר. מִתֹּקֶף תַּפְקִידִי הָיָה עָלַי לְקַבֵּל חֲיָלִים, וּלְשַׁלְּבָם בַּצָּבָא הָרוּסִי.

יוֹם אֶחָד נִשְׁלְחָה אֵלַי הוֹרָאָה מֵהַפִּקּוּד הָעֶלְיוֹן: "הַיּוֹם בַּלַּיְלָה תַּגִּיעַ קְבוּצַת נְעָרִים יְהוּדִיִּים. כְּדֵי לְשָׁרֵשׁ וְלַעֲקֹר מֵהֶם אֶת יַהֲדוּתָם, עָלֶיךָ לְהַשִּׂיא אוֹתָם לְבָנוֹת נָכְרִיּוֹת. כָּךְ תִּשָּׁלֵל מֵהֶם הָאֶפְשָׁרוּת וְיֶחְדַּל מֵהֶם הָרָצוֹן לַחֲזוֹר לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָעָם הַיְּהוּדִי".

כְּמוֹ בָּרָק הִכָּה בִּי לְפֶתַע. הַזִּכָּרוֹן הָעָלוּם צָץ אֶצְלִי פִּתְאוֹם. "הֲלוֹא גַּם אַתָּה יְהוּדִי! אֵיךְ תַּעֲשֶׂה כֵּן לְאַחֶיךָ?!" – רָצוּ הַמִּלִּים בְּמֹחִי שׁוּב וְשׁוּב. הֶחְלַטְתִּי לְהָפֵר אֶת הַהוֹרָאָה. אֲבָל כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה זֹאת? אֵיךְ אוּכַל לִגְרֹם לַמְּפַקְּדִים הָאֲחֵרִים בַּמַּחֲנֶה שֶׁלֹּא לְקַיֵּם אֶת הַצַּו?!

עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב אִרְגַנְתִּי מְסִבָּה גְּדוֹלָה. מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים הֻגְּשׁוּ, וְהַתִּזְמֹרֶת הַצְּבָאִית נִגְּנָה בְּעֹז. שׁוֹמְרֵי הַמַּחֲנֶה, בִּרְאוֹתָם אֶת חֲגִיגַת הָאַלְכּו‍ֹהו‍ֹל, הִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ בְּחֶדְוָה. בֵּינְתַיִם, הֵאַצְתִּי בַּבַּחוּרִים שֶׁהוּבְאוּ לַמַּחֲנֶה לִטּוֹל אֶת רַגְלֵיהֶם וּלְהִמָּלֵט לַיְּעָרוֹת סָבִיב.

כַּמּוּבָן, שֶׁעִם סִיּוּם הַמְּסִבָּה הִתְגַּלְּתָה עֻבְדַּת הַבְּרִיחָה, וּמִי שֶׁהָאֳשַׁם בְּהִמָּלְטוּת הַמִּתְגַּיְּסִים הַטְּרִיִּים הָיוּ כַּמּוּבָן הַשּׁוֹמְרִים הַשִּׁכּוֹרִים שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם.

הַסִּפּוּר חָזַר עַל עַצְמוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים עִם מִסְפַּר קְבוּצוֹת שֶׁל נְעָרִים יְהוּדִיִּים. בְּתוֹאֲנוֹת כָּלְשֶׁהֵן אִרְגַּנְתִּי מְסִבּוֹת הוֹלְלוּת, תּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַזְמִין אֲלֵיהֶן אֶת הַשּׁוֹמְרִים תְּאֵבֵי הַשִּׁכְרוּת. וְאָז, בְּמַסְוֶה הַחֲשֵׁכָה, הָיִיתִי מְמַלֵּט אֶת הַבַּחוּרִים.

רַבִּי זַלְמָן הַזָּקֵן פָּסַק לְרֶגַע מִסִּפּוּרוֹ הַמַּסְעִיר, וְאָז הִמְשִׁיךְ:

לְאַחַר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל שֵׁרוּת, שֻׁחְרַרְתִּי מֵהַצָּבָא. מְבֻגָּר הָיִיתִי, וְרַוָּק נִשְׁאַרְתִּי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. זֵכֶר לֹא נוֹתַר מִמֶּנִּי בָּעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ, רְצוֹנִי הוּא, שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת בְּלִוְיָתִי תְּנַגֵּן תִּזְמֹרֶת שֶׁתַּזְכִּיר אֶת מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים שֶׁעָשִׂיתִי בְּאֶמְצָעוּתָהּ…".

רַבִּי זַלְמָן הַקָּשִׁישׁ סִיֵּם, וְיָצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הָרַב.

*  *  *

עָבְרָה שָׁנָה, וְרַבִּי זַלְמָן הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז, הָיוּ זוּג קַבְּצָנִים. הָאֶחָד חִגֵּר בְּרַגְלוֹ הָאַחַת, וְהַשֵּׁנִי סוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, לֹא עָלֵינוּ. הַשְּׁנַיִם יָשְׁבוּ תָּמִיד יַחְדָּיו וְנִגְּנוּ בִּכְלֵי נְגִינָה שׁוֹנִים.

לִוְיָתוֹ שֶׁל הַ'קַּנְטו‍ֹנִיסְט הַצַּדִיק' חָלְפָה סָמוּךְ לָרְחוֹב בּוֹ יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם וְקִבְּצוּ נְדָבוֹת. מִשֶּׁכָּךְ, הִצְטָרְפוּ הַחִגֵּר וְהָעִוֵּר לַלְּוָיָה הָעֲצוּבָה.

אַךְ מַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים – שֶׁהֵם הִפְסִיקוּ לְנַגֵּן??? לֹא וָלֹא! הַסּוּמָא הִמְשִׁיךְ לְכַנֵּר בְּכִנּוֹרוֹ, וְהַחִגֵּר הוֹסִיף לְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְדַדֶּה עַל רַגְלוֹ הָאַחַת.

אִישׁ לֹא הִסָּה אוֹתָם. אַף אֶחָד לֹא הֵעֵז לְהַשְׁתִּיק אֶת מַנְגִּינָתָם הָעַלִּיזָה. הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַ'קַּנְטו‍ֹנִיסְט הַקָּדו‍ֹש' רַבִּי זַלְמָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה – וּמִי יַעֲמֹד כְּנֶגֶד?!

סגירת תפריט
דילוג לתוכן