היהודים בצרפת לו"ז מלחמה

בראשית מאי 1940 פתח הצבא הנאצי בהסתערות בזק מוחצת, הצבא הצרפתי שלעג לצבא הנאצי נותר בהלם קרב ולכניעה מידית.

ב-25 ביוני 1940 נחתם הסכם שביתת הנשק ותחילת שלטון הבובות של המרשל פטן הנתון להוראות ישירות מהממשל הגרמני. בימים הסמוכים להסכם השביתה, החלו הגרמנים במסע מזורז לטיהור צרפת כולה מיהודים. שורה ארוכה של צווים וחוקי הפליה קשוחים, יצאו 'בצו עשה'  בצרפת כולה.

ב-2 לאוקטובר 1941 בלילה שאחרי יוה"כ הקדוש של שנת תש"ב. התנפלו חיילים נאצים ובעידוד מלא של המון צרפתי זועם ואנטישמי, פרצו אל תוכי ביתי הכנסת הגדולים והקטנים בפאריס הבירה  חילולו אותם קשות ושדדו את תשמישי קדושה אשר בתוכם.

ב- 14 בדצמבר 1941 הטיל  מפקד צבאות גרמניה בצרפת את ה'קונטריבוציה (תשלום קנס) על סך מיליארד פרנקים על היהודים. בתוך כך הוצאו גם להורג מאה יהודים באשמה שהם בעצם קומוניסטים ואנרכיסטים.

ב-29 ביוני חוקק צו המורה שעל כל יהודי לחבוש כובע יהודי עבור זהות עם כתובת ז'וויף (יהודי בצרפתית)

ב-16 ביולי 1942 בצעו בפאריס חטיפות ומאסרים המוניים. וכבר באותו יום, נכלאו למעלה משלושים אלף יהודים והועברו למחנה הריכוז דראנסי, שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז שהוקם על ידי הנאצים בכדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי צרפת. כשליש מיהודי המחנה שנשלחו להשמדה במזרח היו אזרחים צרפתים. אחרים היו מהגרים יהודים בעלי נתינות זרה גרמנית, פולנית ואחרת שחיו בצרפת.

 

ב-6 בינוי 1944  ט"ו סיון תש"ד- ערכו הכוחות של מעצמות הברית נחיתה רחבה והמונית בחוף נורמנדיה, הנחיתה הייתה בעצם תחילת גאולת אירופה מידי ציפורני הנאצים. וכך בשוך הקרבות, גודל החורבן של יהודי צרפת הלך והתבהר. מתוך 300 אלף יהודים שהיו בראשית המלחמה נותרו מהם רק שליש כערך 110 אלף יהודים

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן