הילד שהציל…

הילד שהציל…

זכרון לקדושים:

באחד הימים שכבתי על הדרגש בבלוק הילדים כאשר בין הדרגשים מפטרל סגן המחנה עם שוט הגומי שלו ומשחר לטרף קל להפיק עליו את זממו. עונש מלקות שגרתי על גב חלש וצעיר היה  כ- 25 הצלפות –  והנה הסגן המרושע נעצר ליד אחד הדרגשים וצועק 'תרד מיד'… הנער שמעלי ירד והתייצב מול החיה הרעה בפנים חתומות, כמוכן לקראת הבאות. הנער התכופף, ולקול שריקות השוט המפלח את האוויר התחלנו לספור את החבטות 23,24….. 1,2,3,4 חכינו כבר למספר 25 ולסיים את המחזה המצמרר הזה. אך הנאצי המשיך 26,27,28 היינו בהלם, לא ממש הבינו מדוע הוא לא פוסק, אך מיד הוברר לנו דבר פלא. הנער שחטף את המלקות לא השמיע זעקה או אנחה אפילו לא קרכצן קטן, וזה הספיק להוציא את הנאצי משלוות נפשו.

 48…49…50 זהו, השריקות הפסיקו ודממת המוות אחזה בצריף. הסגן האכזר היה נראה מותש לגמרי ועזב את הבלוק בעצבנות יתירה. נגשנו מהר להרים את הנער ששכב על הרצפה ללא תנועה, אך נשמתו עדיין נותרה בקרבו .מה קרה? ומה עוללת? שאלנו במקהלה. הנער שתק רגע ומיד פלט:

זה היה כדאי, הבאתי סידורים לחברים שלי

סגירת תפריט
דילוג לתוכן