היסטוריה ופעילות עבר:  רבי יונה שטנצל – קוים לדמותו של מחולל

היסטוריה ופעילות עבר: רבי יונה שטנצל – קוים לדמותו של מחולל

   

הגאון הצדיק רבי יונה שטנצל זצ"ל, היה מרבני תל אביב ומלוחמי קדושת השבת והטהרה בארץ ישראל. נולד בכב אב תרס"ד (1904) למשפחת רבנים ומורי הוראה מפוארת בפולין.

הוא יוזם, הוגה, מחולל ומגשים הרעיון הכביר, שהתפשט בכל תפוצות ישראל בעולם כולו.

גדולי ומאורי האומה, בראשם מרנא בעל החזון איש זיע"א ומרנא בעל האמרי אמת זיע"א, רבני העדה החרדית בירושלים ומועצות גדולי ישראל בארץ ישראל, בארצות הברית ובאירופה, הורו לגאון רבי יונה להקים ולייסד ארגון אשר יעסוק בהפצת ובהחדרת קביעות המשנה וההלכה היומית בשכבות הציבור, כדי ש'כל יהודי יהיה מחובר לתורה הקדושה'.

בשנת תש"ז (1947) הוקם "מפעל המשנה היומית" לעילוי נשמת ולהנצחת כששת מיליוני היהודים – מתוכם כמיליון וחצי מיליון ילדים וטף – שנרצחו בשואה האיומה, ואלפי קהילות הקודש שנעקדו ונטבחו על ידי הנאצים ימח שמם ועוזריהם, מבלי להשאיר אחריהם שם ושארית, השם יקום דמם. בשנת תשי"ד (1954) התרחב הארגון ל"מפעל המשנה וההלכה היומית".

תפילת 'יזכור' בסיומים ואזכרות

רבי יונה חיבר תפילה מיוחדת הנאמרת בסיום פרק או מסכת, וכן באזכרות ויארצייטים. התפילה נקראת 'יזכור ליום השואה' – שכן יש הנוהגים לאמרה בצום עשרה בטבת שנקבע כיום השואה.

נוסח התפילה הוא:

אנא ה' מלא רחמים ‫אשר בידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש, יהי נא לרצון לפניך תורתינו ותפילתנו בעבור ‫נשמותיהם של מאות ריבוא מישראל זקן ונער, אנשים, ונשים וטף, שנהרגו על קידוש ‫השם, נשחטו, ונחנקו, ונשרפו לאפר על ידי הצוררים הגרמנים ימ"ש, ביניהם ארזי ‫הלבנון, אדירי התורה, קדושים וטהורים, ראשי ישיבות ותלמידיהן, תינוקות ישראל שלא ‫טעמו טעם חטא, וצדיקי עולם, רבני ישראל עם קהילתם, קהילות הקודש שמסרו נפשם על ‫קדושת השם וכן בעד קרובינו שנספו בתוכם.

‫יזכרם אלהינו לטובה ‫עם שאר צדיקי עולם, וינקום נקמת דם עבדיו השפוך. ככתוב בתורת משה איש האלוהים: ‫הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו. ועל ידי עבדיך ‫הנביאים כתוב לאמור: ונקיתי דמם לא נקיתי וד' שוכן בציון. ובכתבי הקודש נאמר: למה ‫יאמרו הגויים איה אלהיהם, יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.

‫תהי נפשם צרורה בצרור החיים ‫להחיותם בתחית המתים עם כל מתי עמך ישראל ברחמים, ושלח לנו את משיח צדקנו ‫לפדות אותנו מגלותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו ונזכה לגאולה שלמה ‫במהרה, אמן.

הנגשת המשנה לכל שכבות העם

רבי יונה בא בדברים עם הרב פנחס קהתי, ברעיון של כתיבת ביאור מקיף לכל ששת סדרי המשנה. בתקופה זו עבד הרב קהתי לפרנסתו כפקיד בבנק הפועל המזרחי ולאחר מכן בבנק המזרחי. כן פעל כרכז הנוער של הפועל המזרחי ורכז מחלקת ההדרכה של תנועת הנוער בני עקיבא.

הם תרו אחר פירוש למשנה, פירוש קל לקריאה ולהבנה, כזה שיהיה מובן גם לתלמידים ולציבור הרחוק מעולם התורה.

הפורמט הראשון בו יצאו 'משניות קהתי', היה הוצאתו כקונטרס – הכולל גם הלכה יומית וקטע מהתנ"ך.

הביאור יצא בשנים תשט"ו – תשכ"ד (19551964) כקונטרס שבועי שהגיע לתפוצה של כ-5,000 עותקים. כל קונטרס כלל 14 משניות מבוארות – שתים לכל יום, וכן שתי הלכות מהשולחן ערוך, שתי הלכות מהרמב"ם וקטע מהתנ"ך. בהמשך יצא ביאורו למשנה כסדרת ספרים, עם הסכמתו של הרב איסר יהודה אונטרמן. הוא יצא בכמה מהדורות ופורמטים. הביאור התקבל באהדה רבה בכל חלקי הציבור.

ייחודיותו של הביאור, המבוסס על הפרשנות המסורתית, הוא בכך, שמחד הוא קל לקריאה ונכתב בלשון עדכנית ורהוטה, ומאידך, הוא משלב מספר ביאורים על דרך הפשט, תמצית חידוש הגמרא הנוגע למשנה, ופעמים רבות גם את פסיקת ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.

בשנת תשכ"ז (1967) זכה מחברו על מפעלו התורני בפרס הרב קוק. בשנת תשנ"א (1991) הביאור יצא בתרגום לרוסית.

עד היום, עשרות שנים מהדפסתו הראשונה, נחשב הביאור לאחת היצירות החשובות ביותר מבין החיבורים על המשנה. כשבכל תקופה קצרה נדפסת מהדורה חדשה, כאשר המהדורה הקודמת אוזלת מן המדפים.

פטירתו של רבי יונה

ראש הממשלה דאז – גולדה מאיר, קיבלה החלטה לאשר את שידורי התכנים של ערוצי הטלוויזיה הישראלית, גם ביום שבת קודש.

השידורים החלו בעצם יום שבת קודש, פרשת פנחס, יט תמוז תשכ"ט (1969). רבי יונה היה נסער מאד לאורך כל היום. הוא התפלל את תפילת ליל שבת בבית הכנסת שבראשותו, ולאחריה עמד בראשות עצרת מחאה, בה זעק על חילול וביזוי כבוד השבת. כאשר שב אל ביתו, נדם ליבו בפתע פתאום והוא השיב את נשמתו הטהורה אל בוראה. ליבו נשבר בקרבו מהצער העצום על חילולה של שבת קודש בארץ הקודש.

רבי שלמה שטנצל – בנו של רבי יונה

בנו של מחולל הרעיון הגה"צ רבי יונה שטנצל זצ"ל – הרה"ג רבי שלמה זצ"ל [נולד ביב כסלו תרצ"ח (1938)], המשיך את קיום המפעל לאחר פטירתו הפתאומית של אביו.

מבחני משניות ארציים לצעירים

רבי שלמה מינף את פעילות הארגון ואת השפעתו, כשבין היתר נערכו במסגרתו מבחנים פומביים שנתיים על אלפי משניות בעל פה, שבהם השתתפו אלפי ילדים. הזוכים במקומות הראשונים, קיבלו את תארי 'חתן המשנה', 'אלוף המשנה' וסגניהם, וזכו במתנות יקרות ערך. מבחנים אלו עוררו ענין רב, וזכו לסיקור נרחב, כאשר בעיתונות התקופתית התפרסמו מאמרים רבים על חשיבות ותועלת הנושא. מבין הילדים שהשתתפו במבחנים, מכהנים כיום רבנים, ראשי ישיבות ומרביצי תורה, כשרבים מהם זוקפים את עלייתם הרוחנית לזכות המבחנים, שהמריצו ועודדו אותם לשנן את תלמודם שוב ושוב, ולהגיע להישגים גבוהים.

רבי שלמה היה החלוץ הראשון שהקים מסגרת מבחנים תחרותית ארצית בנושאי לימוד [רק חידון התנ"ך העולמי החל שנים ספורות קודם, בשנת תשי"ח (1958)]. ההצלחה ההיסטורית של הרעיון הולידה בעקבותיה מאות ואלפי מבחנים פומביים נוספים, על תכנים תורניים שונים ומגוונים.

המבחנים התקיימו בשנים תשל"ב – תש"נ (1972 – 1990).

מבין הזוכים בתארי חתן ואלוף המשנה, ניתן למנות את: יצחק זאב זקס ומשה נדב (תשל"ב – 1972), פנחס לוינטל (תשל"ז – 1977), מאיר בער גרינהויז (תשל"ח – 1978), נפתלי נביס (תש"מ – 1980), אברהם מרדכי ברלינר (תשמ"ח – 1988). רבים נוספים זכו בתארי: חתנים, אלופים, סגנים, דגלים ותארי כבוד נוספים.

מבין הרבנים שהשתתפו במבחניםכבוחנים, כשופטים וכאורחי כבוד – ניתן למנות את הרבנים החשובים זצ"ל ושיבלחט"א: הרב יהודה צדקה, הרב שלמה וולבה, הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב שלום שבדרון, הרב משה שמואל שפירא, הרב חיים שאול קרליץ, הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק ידידיה פרנקל, הרב שלמה זילברשטיין, הרב שרגא גרוסברד, הרב אברהם ברדקי, הרב דוד עדס, הרב עזרא בצרי, הרב רפאל שמואלביץ, הרב זלמן נחמיה יעקב גולדברג, הרב מכלוף פחימה, הרב שריאל רוזנברג, הרב מנחם מנדל שפרן, הרב מסעוד בן שמעון, הרב נתן זוכובסקי, הרב ישראל מאיר לאו, הרב יהודה יוספי, הרב ירחמיאל בויאר, הרב ש.ח. ברנשטיין, הרב ישראל וייס, הרב צבי ליבמן, הרב מאיר שפירא, הרב שלמה הורביץ, הרב אריה נדב, הרב מאיר לוריא. רשימת הרבנים הינה חלקית בלבד. בנוסף, השתתפו בהם עסקני ציבור ידועים, אישים נכבדים ורבים נוספים.

מעשה אבות – סימן לבנים

רבי שלמה הרחיב את פעילות הארגון ומינף את השפעתו, כאשר ביזמתו:

– נפתחו מאות שיעורים.

– הודפסו אלפי כרכי משניות.

– חולקו אלפי לוחות לימוד לתליה בבתי כנסת ובבתי מדרשות.

– הוקלטו שיעורים רבים על ידי מגידי שיעורים מוכרים [ביניהם שיעורי 'משנת חיים' של הרב גבריאל לרר זצ"ל, ושיעורי המשנה ב'קול הדף'  של הרב מיכל זילבר שליט"א ושל הרב מרדכי גליס שליט"א].

– נכתבו חומרים רבים בנושא.

– קודמו מיזמים רבים בנושאי משנה והלכה.

– הוקמו מפעלי תורה נוספים, בעזרת ובהשראת 'מפעל המשנה וההלכה היומית'.

רבי שלמה עמד בראשות המפעל הגדול עד לשנותיו האחרונות, במשך כארבעים שנה.

מלבד הפעילות הרבה סביב ענין המשנה וההלכה, עסק רבי שלמה זצ"ל כל חייו בזיכוי הרבים. הוא היה איש רב פעלים, אוהב צדקה וחסד, עסקן נמרץ שידיו רב לו בעשרות מפעלים תורניים. בעשייתו, ניהל רבים מן המאבקים הציבוריים למען שמירת קדושתו וצביונו הטהור של עם ישראל. כן היה מעורב בפעילויות קירוב רחוקים.

כל הפעילות נעשתה בצניעות ובהיחבא, ללא שיקולי רווח או כבוד חלילה, אלא להיפך, בהסתרת ובהצנעת מעורבותו וקשריו.

חייו נעו סביב המטרה של הגדלת כבוד השם יתברך בעולם.

נודע במידותיו התרומיות ובמאור פניו שהקרין לכל אדם באשר הוא, קטן כגדול. יראתו הקודמת לחכמתו היתה לשם דבר.

כמו כן, זכה לקרבתם של רבותינו מצוקי ארץ זיע"א ושיבלחט"א, והסתופף בצילם בכל עת. ביניהם ניתן למנות את: הרבנים – הרב שלמה וולבה, הרב חיים גריינימן, הרב מרדכי מן, הרב שך, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, הרב חיים קנייבסקי, הרב שמשון דוד פינקוס, הרב יצחק זילברשטיין, הרב אורי וייסבלום ועוד. כן ניתן למנות את: האדמורי"ם –  הבית ישראל מגור, הברכת משה מלעלוב, רבי אברהם לנדא מסטריקוב, רבי נתן גשטטנר ועוד.

בשנותיו האחרונות הזדכך בייסורים וקיבלם באהבה, כשהחיוך התמידי לא מש מפניו גם בשעות הקשות.

נפטר בשם טוב בכט ניסן תשע"ג (2013), והותיר אחריו זרע ברך השם, בנים ונכדים הממשיכים את דרכו ומורשתו, דרך התורה והמצוות.

החוט המשולש – לא במהרה ינתק

בשנת תשס"ז (2007) העביר רבי שלמה את הנהלת הארגון אל חתנו שיבלחט"א, הרה"ח רבי ישעיהו המאירי שליט"א, אשר עומד מאז בראשות המפעל הקדוש, ובמסירות נפש עצומה ממשיך – יחד עם זוגתו מנב"ת הרבנית אסתר שתחי' – בהפצת אור המשנה וההלכה. הם שמים לילות כימים על מנת להגדיל ולהרחיב את הפעילות הענפה והברוכה, כשהם נושאים בעול השגת העלויות העצומות הכרוכות בכך. הכל נעשה לשם שמים ושלא על מנת לקבל פרס, מתוך תחושת שליחות קודש להאדרת לימוד התורה הקדושה.

שאר צאצאיו של רבי שלמה פעילים גם הם בהפצת המשנה וההלכה. נציין במיוחד את בנו הרב יונתן שטנצל שליט"א, שעושה רבות ונצורות בנושא קדוש זה, וידיו רב לו בפעילויות ציבוריות שונות. נכדו של הרב שטנצל – יצחק סילמן, פעיל אף הוא בנושא זה.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן