הלכה יומית 'דבר ה' זו הלכה'

הלכה יומית 'דבר ה' זו הלכה'

המחזור הראשון של לימוד ההלכה היומית החל בשנת תשי"ד (1954). את סדר הלימוד קבע מרן החזון איש זצוק"ל.

מרן החזון איש קבע, כי: א. הלימוד יהיה 3 הלכות ( – סעיפים) מידי יום. ב. עיקר לימוד ההלכה היומית יהיה המקור בלבד – שולחן ערוך עם הגהות הרמ"א. ג. בכדי לדעת את פסקי ההלכה למעשה יש ללמוד גם את פירושי הפוסקים האחרונים – באר היטב ומשנה ברורה. ד. אם ההלכה היומית נלמדת במסגרת שיעור, רצוי שמגיד השיעור ילמד לפני כן גם את פירוש המשנה ברורה, כך שיוכל לתמצת את מסקנות ההלכה לפני השומעים.

הנה קטע מתוך מאמר שפרסם הרב יונה שטנצל בלוח הראשון של סדר לימוד ההלכה היומית:

"זה שנים רבות שמורגש הצורך לעשות משהו בכדי לקרב את היהודים שומרי תורה ומצוות ללמוד הלכה למעשה. שומה עליהם לדעת פשוט איך מניחים תפילין, מה הדין באם נפסק הרצועה בין של יד לשל ראש, ומה הדין באם הפסיק בינתיים בדיבור, מתי מותר להפסיק בקריאת שמע, טעות בתפילה, טעות ופסול בספר תורה, איך נוטלים ידיים לסעודה, פרטי דיני שבת, הלכות פסח, ועוד ועוד".

הלימוד הקבוע כולל שלושה סעיפים מידי יום מתוך שולחן ערוך חלק אורח חיים – עם או בלי פירוש משנה ברורה. בסיום לימוד שולחן ערוך אורח חיים, מתחילים הלומדים במשך תקופה קצרה בלימוד חמשה סעיפים מידי יום מתוך קיצור שולחן ערוך [שחיבר רבי שלמה גאנצפריד, תלמידו של החתם סופר], הלכות מיוחדות הנוגעות לאורח החיים היומי, שאינן מופיעות בשולחן ערוך אורח חיים עצמו.

אחת לארבע וחצי שנים מסיימים הלומדים את המחזור המלא של לימוד הלכה יומית: 4 שנים ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים, ו1/2 שנה ללימוד חלקים מקיצור שולחן ערוך.

הלימוד מתנהל: בשיעורים בבתי כנסת, או בלימוד עצמי – בדרכים שונות ובאפיקים רבים.

הלכה יומית – קריאת גדולי הדור

ביוזמת רבי יונה, תמכו גדולי הרבנים, ובהם: החזון איש, הרב דב בעריש וויידענפלד – הגאון מטשעבין, הרב משה פיינשטיין, הרב עקיבא סופר אב"ד פרעשבורג, הרב זלמן סורוצקין, הרב צבי פסח פרנק, בד"ץ העדה החרדית בירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג, הרב עובדיה יוסף, הרב שמואל הלוי וואזנר ועוד ועוד – זכר צדיקים לברכה.

כמו כן יצא קול קורא, עליו חתומים גדולי הדור ומאורי האומה, מועצות גדולי וחכמי התורה, מנהיגי קהילות ורבני ערים – בארץ ישראל ובעולם כולו.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן