המוציא לחם מן……?!

המוציא לחם מן……?!

משולחנו של עורך:

לֶחֶם זֶה נֵס??!!

 

הָבָה נְצַיֵּר בְּעֵינֵי רוּחֵנוּ סְצֶנָה מוּזָרָה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה, כִּבְיָכוֹל, לִפְנֵי כְּ-3300 שָׁנָה, לְאַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם.

אָב וּבְנוֹ, מֵהוֹלְכֵי הַמִּדְבָּר, נִכְנָסִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאַחַר שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים הָאֲרֻכּוֹת בַּמִּדְבָּר.

צוֹעֲדִים הַשְּׁנַיִם בַּשּׁוּק, כְּשֶׁלְּפֶתַע הַיֶּלֶד רוֹאֶה כִּכַּר לֶחֶם.

"אַבָּא! מַה זֶה?" – הוּא שׁוֹאֵל.

הָאַבָּא: "זֶה כִּכַּר לֶחֶם".

"מַה זֶה לֶחֶם?" – שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד.

"זֶה חִטִּים שֶׁגְּדֵלוֹת בָּאֲדָמָה. טוֹחֲנִים, לָשִׁים וְאוֹפִים אוֹתָן, וְהֵן נֶהֱפָכוֹת לְלֶחֶם" – מַסְבִּיר הָאָב.

"אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" – מַקְשֶׁה הַיֶּלֶד – "הֲרֵי לֶחֶם לֹא יוֹצֵא מֵהָאֲדָמָה – הוּא יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם. זֶה מַמָּשׁ נֵס!" – מְסַכֵּם הַיֶּלֶד בְּהִתְפַּעֲלוּת.

"יַלְדִּי הֶחָבִיב!" – מְחַיֵּךְ הָאָב וְאוֹמֵר – "אַתָּה, כַּנִּרְאֶה, לֹא מוּדָע לַמְּצִיאוּת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי שֶׁהָלַכְנוּ בַּמִּדְבָּר. בְּמִצְרַיִם נֶאֱלַצְנוּ לִזְרֹעַ חִטִּים, לִקְצֹר, לִטְחֹן וְלֶאֱפוֹת עַד שֶׁיָּצָא כִּכַּר לֶחֶם. הַנֵּס הַגָּדוֹל הוּא שֶׁיָּרַד לָנוּ לֶחֶם מֵהַשָּׁמַיִם בִּדְמוּת הַמָּן, בְּעֵת שֶׁנָדַדְנוּ בַּמִּדְבָּר בְּלִי עֲבוֹדָה וּלְלֹא טִרְחָה. זֶהוּ חֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִרְעָב. כָּעֵת, כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, הַטֶּבַע חָזַר לְמַסְלוּלוֹ, וְעָלֵינוּ לַעֲמֹל כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לֶחֶם…

***

הַמֶּסֶר, אוֹמֵר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' רְאוּבֵן קַרֶלִינְשְׁטֵין זַצַ"ל: כֹּל הַחִלּוּק בֵּין נֵס לְטֶבַע הוּא חִיצוֹנִי בִּלְבַד. לְנֵס לֹא הִתְרַגַּלְנוּ, וְלָכֵן בְּעֵינֵינוּ הוּא "נֵס". לְעֻמַּת זֹאת, לַטֶּבַע הֻרְגַּלְנוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנּוּ מִתְפַּעֲלִים מִמֶּנּוּ.

אַךְ לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין שׁוּם חִלּוּק. גַּם הַטֶּבַע עַצְמוֹ הוּא נֵס – רַק שֶׁהוּא מִתְרַחֵשׁ בְּאֹפֶן קָבוּעַ. וְכִי יֵשׁ הִגָּיוֹן בְּכָךְ שֶׁזּוֹרְקִים לַקַּרְקַע גַּרְעִין זָעִיר, וְיִצְמַח מִמֶּנּוּ אִילָן חָסוֹן וְרַב עֲנָפִים?? וְכִי לֹא פֶּלֶא מֻפְלָא הוּא הָעֻבְדָּה שֶׁשּׁוֹתְלִים בָּאֲדָמָה גַּרְעִין חִטָּה בּוֹדֵד, וּמִמֶּנּוּ יִתְפַּתֵּחַ גִּבְעוֹל גָּבוֹהַּ וְעַתִּיר גַּרְעִינִים??

כָּךְ הוּא הַדָּבָר לְגַבֵּי כָּל צַעַד וְשַׁעַל מֵחַיֵּינוּ – גּוּף הָאָדָם הַמֻּרְכָּב וְהַמַּדְהִים, הַחַיּוֹת הַמְרַתְּקוֹת, כַּדּוּר הָאָרֶץ וְגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם. בְּכָל פְּרָט בַּטֶּבַע טְמוּנָה חָכְמָה אֵינְסוֹפִית, וְהַצּוּרָה בָּהּ הוּא מְתֻפְעָל הִיא נִסִּית וּבִלְתִּי מֻסְבֶּרֶת.

לֹא נוֹתַר לָנוּ, אִם כֵּן, אֶלָּא לָשֵׂאת יָדֵינוּ אֶל הַשָּׁמַיִם וְלוֹמַר שְׁתֵּי מִילִים: תּוֹדָה, אַבָּא!

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן