המסכתא האחרונה בתלמוד בבלי!

המסכתא האחרונה בתלמוד בבלי!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

מַסֶּכֶת נִדָּה

מַסֶּכֶת נִדָּה (מִסֵּדֶר טָהֳרוֹת) הִיא הַמַּסֶּכֶת הַיְּחִידָה מִסֵּדֶר טָהֳרוֹת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ תַּלְמוּד בַּבְלִי. וְלָכֵן הִיא הַמַּסֶּכֶת הָאַחֲרוֹנָה בַּתַּלְמוּד בַּבְלִי. אַךְ בְּסֵדֶר הַמִּשְׁנָיוֹת יֵשׁ אַחֲרֶיהָ עוֹד חָמֵשׁ מַסֶּכְתּוֹת.

עִנְיְנֵי הַמַּסֶּכֶת נוֹגְעִים כַּיּוֹם, כְּשֶׁכֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים, הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה לְגַבֵּי אִסּוּר נִדָּה לְבַעֲלָהּ, אַךְ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים דִּינֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְהָיָה אֵפֶר פָּרָה לִטָּהֵר בּוֹ, הָיוּ כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁנּוֹגַעַת בָּהֶן אוֹ יוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶן הַנִּדָּה, טְמֵאוֹת. בֵּין אִם אֵלּוּ כֵּלִים, אוֹ אוֹכְלִים וּמַשְׁקִים, וַאֲפִילוּ אָדָם שֶׁנָּגַע בָּהּ הָיָה טָמֵא בְּאוֹתוֹ יוֹם עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים וְהָיָה צָרִיךְ טְבִילָה.

טֻמְאַת נִדָּה בָּאָה עַל יְדֵי הַדָּם הַיּוֹצֵא מִגּוּפָהּ,לֹא עַל יְדֵי פֶּצַע וְחַבּוּרָה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים, שֶׁיּוֹצֵא דָּם מִגּוּפָן מִידֵי זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרָה רָחֵל לְלָבָן "לֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי" וְכַוָּנָתָהּ שֶׁאֵינָהּ חָשָׁה בְּטוֹב וְרֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן פֵּרְסָה נִדָּה.

וְהַדָּם הַזֶּה בָּא כָּאָמוּר לְעִתִּים, יֵשׁ נָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן "וֶסֶת קָבוּעַ" וְרוֹאוֹת דָּם בִּזְמַנִּים קְבוּעִים, וְיֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶן וֶסֶת קָבוּעַ, וְלִפְעָמִים רוֹאוֹת בְּהֶפְרֵשׁ זְמַן קָצָר וְלִפְעָמִים בְּהֶפְרֵשׁ זְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר.

וְנִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁאִשָּׁה גִּלְּתָה שֶׁהִיא נִדָּה, וְיוֹדַעַת שֶׁלִּפְנֵי כֵּן הִתְעַסְּקָה בְּטָהֳרוֹת, הַאִם נְטַמֵּא אֶת הַטָּהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא כְּבַר יָצָא דָּמָהּ לִפְנֵי כֵן וְהִיא לֹא הִרְגִּישָׁה?

עַל זֶה אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (פֶּרֶק א' מִשְׁנָה א'):

"שַׁמַּאי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּן שַׁעְתָּן. הִלֵּל אוֹמֵר, מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וַאֲפִלּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְּדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יַד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יַד מֵעֵת לְעֵת. כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ".

לְדַעַת שַׁמַּאי "דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ", כְּלוֹמַר אֵין מְטַמְּאִים כְּלָל לְמַפְרֵעַ אֶת הַטָּהֳרוֹת, אֶלָּא רַק מַה שֶׁתִּיגַע מִשָּׁעָה זוֹ וָהָלְאָה.

לְדַעַת הִלֵּל "מִפְּקִידָה לִפְקִידָה" – מְטַמְּאִים לְמַפְרֵעַ עַד הַ"פְּקִידָה" כְּלוֹמַר הַבְּדִיקָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבָּהּ בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ וּמָצְאָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וְגַם אִם עָבַר שָׁבוּעַ מִזְּמַן הַבְּדִיקָה הַקּוֹדֶמֶת, הַכֹּל יְהֵא טָמֵא לְמַפְרֵעַ.

אַךְ חֲכָמִים סוֹבְרִים, שֶׁאֵין לְהַחְמִיר כָּל כָּךְ, אֶלָּא לְכָל הַיּוֹתֵר נְטַמֵּא אֶת הַטָּהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ מֵעֵת לְעֵת, כָּל הַטָּהֳרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בַּיְּמָמָה הָאַחֲרוֹנָה, וְאִם הַבְּדִיקָה הַקּוֹדֶמֶת הָיְתָה בְּתוֹךְ יְמָמָה זוֹ, לֹא נְטַמֵּא אֶלָּא מִזְּמַן הַבְּדִיקָה וָאֵילָךְ. אַךְ אִם יֵשׁ לָהּ "וֶסֶת קָבוּעַ", וְעַכְשָׁו אֵינָהּ אֲמוּרָה לִרְאוֹת, לְכוּלֵּי עָלְמָא דַּיָּהּ שַׁעֲתָהּ.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן