הרי יושבים לא בבית המלאכה ברחוב נובוליפיה 46, אלא – בלשכת הגזית, בסנהדרין.

הרי יושבים לא בבית המלאכה ברחוב נובוליפיה 46, אלא – בלשכת הגזית, בסנהדרין.

זכרון לקדושים:

רבי אברהם הנדל נולד בשנת תרנ"ד בעיירת סוקולוב, כבר בצעירותו נודע כתלמיד חכם ואיש ברוך כישרונות. שנים ספורות אחר החתונה עבר להתגורר בווארשה שם נהפך עד מהרה לתעשיין אמיד ואיש עסקים מצליח. שמו התפרסם בפולין אודות מפעל ליצירת נעליים שמאוחר יותר נהפך לבית חרושת להצלת אדמו"רי ורבני פולין. תיאור רווי רגש על האווירה המרוממת שהייתה במפעל – מתוך יומן גטו ווארשה של הלל זידמן:

הנני בבית המלאכה של שולץ. אני בא בשעה שהקהל דופק במסמרים ואומר הושענות… הנה יושב ליד סדנת תיקון נעלים (העבודה אינה אלא הוצאת המסמרים בצבת) הרב מקוז'יגלוב, אריה צבי פרומר, ראש הישיבה לשעבר של ישיבת חכמי לובלין. הוא יושב כאן ורוחו מתנשאת לעולמות אחרים. הוא אינו פוסק מללמוד בע"פ. שפתיו נעות כל הזמן. מזמן לזמן פונה במילה לאדמו"ר מפיאסצ'נה רבי קלונימוס שפירא, מחבר "חובת התלמידים" היושב ממולו. מתפתחת שיחה חרישית בדברי תורה. מרחפים מאמרי חז"ל ודברי פוסקים. ועוד מעט מופיעים על סדנת הסנדלרים, יותר נכון במוחות ובפיות של הגאונים – הרמב"ם והראב"ד, בעל הטורים ורמ"א, ראשונים ואחרונים. בחלל בית המלאכה עוברים בסך גאונים וגדולים – מה לי אנשי ס.ס.? מי לי משגיחים גרמניים? מה אכפת רעב ומצוק ונגישות ואימת מוות? הרי מרחפים בעולמות העליונים, הרי יושבים לא בבית המלאכה ברחוב נובוליפיה 46, אלא – בלשכת הגזית, בסנהדרין. כך יורדים בני אדם במצוקה וכך הם מתרוממים לגובה רוחני לדרגה עליונה.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן