ואל תיטוש תורת אמך

אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור (מדרש שמו"ר)

וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־ הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־ה ַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃

ומניין היה למרים הנביאה ולייתר הנשים תופים כאשר בבהלה יצאו הם ממצרים? תמה המדרש.

הרי בנ"י עסוקים היו בקרבן פסח, ברית מילה, הכנת עוגות מצות, ושאר טרדות הנלווים

לקראת עזיבתם את ארץ מצרים, כלום חשבו אז לתקן לעצמם כלי שיר?

אלא מבאר המדרש כי כאשר ראו בנ"י את האותות והמופתים ואת היד החזקה, עדיין היו בתוך עם ישראל אנשים שלא האמינו שהם יגאלו ממצרים. עול השעבוד טח עיניהם מראות בישועת השם כהרף עין.

לא כן הנשים, בראות את אחיהם ממאנים להתנחם ומסרבים לגאולה הבינו שצו השעה הוא אמונה תמימה, מיד ובתוך עול הגלות הכינו לעצמם תופים לאות אמונה כי בטוחים הם בגאולה שתבוא.

ותכף שנגאלו מהמצרים בים סוף ולא הוסיפו לראותם עד עלום, שלפו הנשים מאמתחתם תופים שהכינו מבעוד מועד.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו.

ומנגד בכל דור ודר עומדים אותם נשים צדקניות שאמונה תמימה בלבם ומצפים לגאולה בראש מורם

כך גם בדורות אחרונים נצבו אותם נשים ובתוך לילה ארוך בחושך כפול ומכופל, לא איבדו את האמונה שלהם והמתינו בצפייה דרוכה לרגע של גאולה.   

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן