ובא השמש וטהר!

ובא השמש וטהר!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

מַסֶּכֶת טָהֳרוֹת

אַרְבַּעַת הַמַּסֶכְתּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת בְּסֵדֶר טָהֳרוֹת, עוֹסְקוֹת בְּדִינֵי טֻמְאַת מֵת, שֶׁהִיא טֻמְאָה חֲמוּרָה, הַמְּטַמְּאָה שִׁבְעָה יָמִים, וּצְרִיכָה הַזָּאַת מֵי חַטָּאת בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְכֵן בְּטֻמְאַת נְגָעִים, הַמַּצְרִיכָה הֶסְגֵּר וּבִדּוּד (בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ), וְטָהֳרַת צִפֳּרִים וְהַבָאַת קָרְבָּנוֹת.

הַמַּסֶּכֶת הַחֲמִישִׁית, הִיא מַסֶּכֶת טָהֳרוֹת. וְכָתַב הרמב"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת: "כְּשֶׁהִשְׁלִים עִנְיַן טֻמְאוֹת הַחֲמוּרוֹת וְטָהֳרָתָם, דִּבֵּר בְּעִנְיַן טֻמְאוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ".

הַטֻּמְאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן אֶלָּא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, כְּלוֹמַר צָרִיךְ לִטְבֹּל, עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּטְמָא, וּמְחַכֶּה לְצֵאת הַכּוֹכָבִים וְאָז נִטְהַר, הֵם: טֻמְאַת נְבֵלָה, בֵּין אִם זוֹ נִבְלַת בְּהֵמָה, חַיָּה אוֹ עוֹף, וְטֻמְאַת שֶׁרֶץ.

בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק רִאשׁוֹן מִמַּסֶּכֶת טָהֳרוֹת עוֹסֶקֶת הַמִּשְׁנָה בְּדִינֵי נִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְנִבְלַת עוֹף טָמֵא.

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה:

"וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר" (וַיִּקְרָא יז, טו). וּמְפָרֵשׁ רש"י: בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְלַעַת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמְּטַמְּאָה בַּאֲכִילָתָהּ וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע.

יֵשׁ אֵיפוֹא דִּין מְיֻחָד בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר: מְטַמֵּאת עַל יְדֵי אֲכִילָתָהּ, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. וּבְשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בּו‍ֹלְעָהּ, מְטַמֵּאת גַּם אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו, אוֹ כֵּלִים שֶׁנּוֹגֵעַ בָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

וּלְגַבֵּי טֻמְאַת אוֹכְלִין, הַאִם תֵּחָשֵׁב נִבְלַת עוֹף טָהוֹר כְּאֹכֶל, שֶׁנִּטְמָא מִנְּגִיעָה בְּשֶׁרֶץ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה? עַל זֶה אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה: "צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר". כְּלוֹמַר, צָרִיךְ שֶׁיַּחְשֹׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילַת אָדָם (גּוֹיִם כַּמּוּבָן) כְּדֵי שֶׁתֵּחָשֵׁב אֹכֶל. אַךְ בָּזֶה חֲמוּרָה הִיא מִשְּׁאָר אוֹכְלִין: "אֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר". שֶׁכָּל הָאוֹכְלִין אֵינָם נִטְמָאִים אֶלָּא אִם כֵּן הֻכְשְׁרוּ קֹדֶם בְּמַיִם אוֹ בִּשְׁאַר מַשְׁקִין, וְאִלּוּ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁסּוֹפָהּ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה (שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת הָאָדָם וְגַם אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו) בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר.

לְעֻמָּתָהּ נִבְלַת עוֹף טָמֵא, צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְטַמֵּאת טֻמְאָה חֲמוּרָה לְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן