והבדילנו מן הטועים!

והבדילנו מן הטועים!

משולחנו של עורך:

אֶחָד = מֵאָה אֶלֶף. הֲיִתָּכֵן?!

 

הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת הַצַּאר הָרוּסִי. בִּצְבָא רוּסְיָה הָיְתָה פְּלֻגָּה מֻבְחֶרֶת. הַפְּלֻגָּה מֻרְכֶּבֶת הָיְתָה מִמֵּאָה חֲיָלִים מֻבְחָרִים וּמְיֻמָּנִים – עַתִּירֵי נִסָּיוֹן קְרָב וּלְמוּדֵי טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה. הַלּוֹחֲמִים נִבְחֲרוּ בִּקְפִידָה מִתּוֹךְ מִילְיוֹנֵי צְעִירִים שֶׁרָצוּ וְנִסּוּ לְהִמָּנוֹת עַל שוּרוֹתֵיהֶם.

מֵחֲמַת חֲשִׁיבוּתָהּ, מֻנָּה חַיָּל מִשּׁוּרוֹת הַפְּלֻגָּה כְּדֵי לְיַצֵּג אוֹתָהּ מוּל הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַצָּבָא – רַמַטְכַּ"ל צְבָא רוּסְיָה הַצַּארִית.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִקְרָא אוֹתוֹ חַיָּל אֶל לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן. כְּשֶׁנִּכְנַס, נִגְלָה לְעֵינֵי הַמְּפַקֵּד מַחֲזֶה מַרְגִּיז: הַחַיָּל הָיָה לָבוּשׁ בְּרִשּׁוּל. חֻלְצָתוֹ זְרוּקָה עָלָיו, חֲגוֹרָתוֹ לֹא בַּמָּקוֹם, וּמַרְאֵהוּ הַכְּלָלִי מֻזְנָח וּמְקֻמָּט.

הָרַמַטְכָּ"ל זָעַם עַל הַחֻצְפָּה הָאֲיוּמָה: "כָּךְ אַתָּה מַגִּיעַ אֵלַי??" – הוּא שָׁאַג.

מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה הַמְּיֻחֶדֶת נִקְרָא בִּמְהִירוּת אֶל הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן, וְנִנְזַף עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמְזַעְזַעַת שֶׁל פִּקּוּדוֹ. לְאַחַר מִכֵּן, הָעֳמַד הַחַיָּל הַסּוֹרֵר לְמִשְׁפָּט צְבָאִי לְעֵינֵי מְפַקְּדוֹ:

"אֱמוֹר לִי, חַיָּל! בְּכַמָּה יְמֵי מַאֲסָר הָיִיתָ קוֹצֵב אֶת עָנְשׁוֹ שֶׁל חַיָּל שֶׁהִתְנַהֵג כָּמוֹךָ?" – שָׁאַל הָרַמַטְכָּ"ל.

"יוֹם אֶחָד בְּבַיִת הַסֹּהַר" – הֵשִׁיב הַחַיָּל הַמְפֻחָד.

"אִם כָּךְ, אֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ מַאֲסַר עוֹלָם!" – פָּסַק הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן, וְדָפַק בְּפַטִּישׁוֹ לְאוֹת סִיּוּם הַמִּשְׁפָּט.

הַחַיָּל הֵחֵל לִרְעֹד. "אֲבָל לָמָּה??" – זָעַק בְּבֶכִי.

הָרַמַטְכָּ"ל הַכָּעוּס נֵאוֹת לְהַסְבִּיר: "אַתָּה פָּסַקְתָּ אֶת דִּינוֹ שֶׁל חַיָּל שֶׁכְּמוֹתְךָ לְיוֹם אֶחָד מַאֲסָר. כָּעֵת הָבָה נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן: אַתָּה הֲלוֹא מְיַצֵּג אֶת מֵאָה חַיָּלֵי פְּלוּגָתְךָ, כָּךְ שֶׁרָאוּי אַתָּה לְעֹנֶשׁ שֶׁל מֵאָה יְמֵי מַאֲסָר. אֶלָּא שֶׁכָּל חַיָּל מֵהַיְּחִידָה הַמֻּבְחֶרֶת עָלֶיהָ אַתָּה נִמְנֶה, שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף חַיָּלִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הִתְקַבְּלוּ לַפְּלוּגָה – וּמִמֵּילָא אַתָּה מְיַצֵּג בְּנוֹכְחוּתְךָ מֵאָה אֶלֶף חֲיָלִים, כְּנֶגְדָּם רָאוּי לְךָ עֹנֶשׁ שֶׁל מֵאָה אֶלֶף יְמֵי מַאֲסָר, שֶׁהֵם כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. מֵעַתָּה, מַאֲסָר הָעוֹלָם שֶׁגָּזַרְתִּי עָלֶיךָ הוּא רַק חֵלֶק קָטָן מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁרָאוּי לְהָשִׁית עָלֶיךָ עַל הִתְנַהֲגוּתְךָ הַנְּלוֹזָה!".

* * *

וְהַנִּמְשָׁל:

הָעוֹלָם הֲרֵי לֹא נִבְרָא אֶלָּא לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר נְחַשֵּׁב מִסְפָּרִית נִוָּכַח, שֶׁכָּל יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת שָׁקוּל כְּנֶגֶד עַשְׂרוֹת אֲלָפִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל.

כַּמָּה אַחֲרָיוּת רוֹבֶצֶת, אִם כֵּן, עַל כְּתֵפֵנוּ – לְיַצֵּג אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּרָאוּי, לְהַרְאוֹת אֶת אֵיכוּת דַּרְכֵּנוּ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, וּלְהַרְאוֹת כֵּיצַד נִבְדָּלִים אָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּרָמָתֵנוּ וּבְסִגְנוֹנֵנוּ.

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן