וכספנו ירבה…

וכספנו ירבה…

תבלין לשבת:

פרפראות הפרשה:

פרשת תזריע/מצורע

זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת – וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ (יב, ז-ח)

מקשה הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע: לכאורה היה צריך לכתוב מקודם גם את דינה של יולדת ענייה, ורק אח"כ "זאת תורת היולדת".

ותירץ: שהתורה אומרת לנו "זאת תורת היולדת" שכך צריכה להיות תורת היולדת, שתהי עשירה ותוכל להביא קרבן עשיר, ולא יחסר לה כלום. ואחרי זה מוסיפה התורה: "ואם לא תמצא ידה די שה" – שזהו הלא רצוי.

(מהר"ש מבעלזא זי"ע)

וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן… וְטִמֵּא אֹתוֹ (יג, ג)

אומר הגאון ר' יונתן אייבשיץ זי"ע: כשהאדם חוטא בימי ילדותו עדיין אפשר לקוות שיעשה תשובה בהגיעו לעת זקנתו וייטיב מעשיו, אבל אם "ושער בנגע הפך לבן" – כשהוא מזדקן ושערות לבנות צומחות לו יחד עם הנגעים, אז טמא מוחלט הוא.

(פניני תורה)

סגירת תפריט
דילוג לתוכן