ולא תקפוץ את ידך…

ולא תקפוץ את ידך…

תבלין לשבת:

פרפראות הפרשה:

פרשת ראה

לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ… כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ (טו, ז-ח)

מרן ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע אמר בדרך רמז: דידוע שבמצות צדקה ישנן קדימויות, ולא כל אחד שווה בזה, וכמו שפסק הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"ז הי"ג) להלכה שעניי ביתו קודמין לעניי עירו, וכן עניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת, ועניי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ וכו'.

והנה בכף ידו של אדם אין כל האצבעות שוות, יש אחת מהן גדולה מרעותה וארוכה יותר, ואחת קצרה יותר, אבל זה ניכר דווקא כשהאדם פותח את כף ידו ואינו קומץ אצבעותיו לאגרוף, כי בשעת הקמיצה כל האצבעות נראות שוות מבחוץ ואין הבדל ניכר ביניהן.

וזהו שמזהירה כאן התורה, בדרך רמז: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך", דהיינו שתאמר שכל העניים שווים כאותה יד קמוצה, ולכן את מעשרותי ונדבותי אחלק לכולם בשווה, ואין דיני קדימה לאחים או קרובי משפחה, אלא "פתוח תפתח את ידך לו" ולכל עני תן כפי הראוי לו מדיני הקדימה שנתנה לך התורה.

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן