ולבש בגדים אחרים!

ולבש בגדים אחרים!

משולחנו של עורך:

הַחֲלִיפָה אוֹכֶלֶת???

 

בִּצְעִירוּתָם, הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, הָרֶבֶּ'ה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק זיע"א וְהַרֶבֶּ'ה רַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּו‍ֹלִי זיע"א, נוֹדְדִים הָיוּ מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה. הַכַּפְרִיִּים הַפְּשׁוּטִים שֶׁאֵרְחוּ אוֹתָם הָיוּ שׁוֹאֲבִים מֵהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וֶאֱמוּנָה, וּבְכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעוּ, הָיוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים מִגְדָּלוֹר רוּחָנִי בּוֹהֵק לְכָל פְּשׁוּטֵי הָעָם.

כַּעֲבוֹר זְמַן, כַּאֲשֶׁר הִתְפַּרְסְמוּ קְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלַת בִּרְכָּתָם, הֵחֵלּוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל וּפַרְנְסֵי הַקְּהִלּוֹת לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאוּ לַעֲיָרָה כָּלְשֶׁהִי, הָיוּ פּוֹנִים אֵלֵיהֶם חֲשׁוּבֵי הַמָּקוֹם וּמְבַקְּשִׁים לְאָרְחָם.

עֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד הִגִּיעוּ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְרַבִּי זוּשָׁא לְעִיר מְסֻיֶּמֶת. אֶלָּא שֶׁאָז הִתְפַּתֵּחַ וִכּוּחַ בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם: רֹאשׁ הַקָּהָל בִּקֵּשׁ בִּתְחִנָּה שֶׁיּוֹאִילוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים לִשְׁבּוֹת בְּבֵיתוֹ. מֵאִידָךְ, כַּפְרִי מְקוֹמִי טָעַן כְּלַפָּיו בִּסְעָרָה: "עַד הַיּוֹם הֵיכָן הָיִיתָ, פַּרְנָס נִכְבָּד. בְּכָל פַּעַם שֶהַרֶבֶּע'ס הִגִּיעוּ לָעֲיָרָה, מִי שֶׁאֵרֵחַ אוֹתָם הָיָה אֲנִי. מַה לְךָ שֶׁנִּזְכַּרְתָּ כָּעֵת לִפְנוֹת אֵלֵיהֶם?!"

עַד מְהֵרָה נִמְצְאָה פְּשָׁרָה: בְּלֵיל שַׁבָּת יִשְׁהוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים בְּבֵית רֹאשׁ הַקָּהָל, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַבְרוּ לָגוּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי.

לֵיל שַׁבָּת, בֵּיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר:

לְאַחַר נְטִילַת הַיָּדַיִם, נִצְפָּה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בּוֹצֵעַ עַל חֲתִיכַת חַלָּה, עוֹטְפָהּ בִּנְיָר, וְתוֹחְבָהּ לְכִיס הַקַּפּוֹטָה שֶׁלּוֹ.

הַמַּרְאֶה חָזַר וְנִשְׁנָה כַּאֲשֶׁר הוּבְאוּ הַדָּגִים. הָרֶבֶּ'ה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ נָטַל חֲצִי מִמְּנַת הַדָּג שֶׁלּוֹ, עֲטָפָהּ בִּנְיָר עָבֶה, וְהִכְנִיס גַּם אוֹתָהּ לְכִיס חֲלִיפַת הַשַּׁבָּת הָרַבָּנִית שֶׁלּוֹ.

הַפֶּלֶא הָלַךְ וְהֶעֶצִים כַּאֲשֶׁר הָעִנְיָן הִמְשִׁיךְ עִם הַגָּשַׁת הָעוֹף. הָרֶבֶּ'ה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ נָטַל מִמְּנָתוֹ פִּסַּת עוֹף, עָטַף אוֹתָהּ וְהִכְנִיסָהּ לְחֵיקוֹ.

בַּעַל הַבַּיִת הַנִּדְהָם כְּבַר לֹא יָכוֹל הָיָה לִכְלֹא אֶת פְּלִיאָתוֹ. הוּא פָּנָה אֶל הָרֶבֶּ'ה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְשָׁאַל: "יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַה פֵּשֶׁר הָעִנְיָן? מַדּוּעַ שׁוֹמֵר אוֹכֵל בְּכִיס קַפּוֹטָתוֹ? יָכוֹל אֲנִי לְאַחַר הַסְּעוּדָה לְהָכִין לַרֶבֶּ'ה מַגָּשׁ שָׁלֵם מִמַּטְעַמֵּי הַשַּׁבָּת, וְיִקָּחֵם לִמְחוֹז חֶפְצוֹ…".

הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ, הִבִּיט בּוֹ וְחִיֵּךְ. אַחַר פָּנָה וְאָמַר: "פָּשׁוּט מְאֹד. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת יָצָא לָנוּ – לִי וּלְאָחִי רַבִּי זוּשָׁא – לִהְיוֹת בְּעִיר זוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, וְלֹא הֻזְמַנּוּ אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת לְבַיִת זֶה. תָּמִיד הִתְאָרַחְנוּ בְּבֵית אַחַד הַכַּפְרִיִּים, שָׁם קִבְּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בִּנְעִימוּת. עַתָּה, מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה עָטוּי בִּמְעִיל אַדְמוֹרִי"ם מְכֻבָּד, הִזְמַנְתָּ אוֹתָנוּ מִיַּד לְבֵיתֶךָ. יוֹצֵא אֵיפוֹא, שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לְהַאֲכִיל אוֹתִי, אֶלָּא אֶת חֲלִיפַת הָרַבָּנוּת שֶׁלִּי. מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מַקְפִּיד לְהַאֲכִיל אֶת הַחֲלִיפָה בְּמֵיטַב הַמַּאֲכָלִים…".

הָרֶבֶּ'ה רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ סִיֵּם בְּנִימַת חֲבִיבוּת פִּקְּחִית, וְהַפַּרְנָס הֵבִין אֶת הָרֶמֶז, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן אֶת הַמֶּסֶר…

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן