בין דין לדין

פניני מנהג והלכה במצות הצדקה:

א. כתב בספר בית לחם יהודה (סי' רמט) שיש לאדם לכתוב לעצמו פנקס מיוחד למעשר והנכון שיהא החשבון מערב ראש השנה ועד ראש השנה.

ב. בספר ברכי יוסף כתב שיש להיזהר לקיים מצוה זו של צדקה ליתן כל פעם כפי השגת ידו שהוא מייחד השם הנכבד  והאר"י כתב שאף שכל מצווה נרשמת במצחו עד שבא מצווה אחרת ומעברתו אבל מצוות צדקה נרשמת כל השבוע וסימנך 'וצדקתו עומדת לעד'.

ג. רבינו האר"י היה נותן צדקה לגבאי בתפילת שחרית ומנחה אבל לא בתפילת ערבית וכתב הרב החסיד מהר"ר יעקב צמח דגם בלילה הצדקה מועלת אך אין התיקונים והכוונות שווים.

ד. בספר חסידים כתב מי שחייב לבני אדם לא ירבה בצדקה ע"ש באורך בס' תנ"ד

ה. גיליון מהרש"א כתב על אף ששנינו בהלכות ברכות שלא יתן אדם פת למי שאינו יודע לברך כי עובר על 'לפני עוור' מ"מ לעני מותר כי אין ספק לפני עוור דוחה וודאי צדקה.

ו. האוסף צדקה בשביל עני מסוים אסור לו לשנות הצדקה לדבר אחר אלא אם כן התנה עם העני שאם יפחות ישלים לו ואם יתן יותר ילך לקופת צדקה  (ברכי יוסף סי' רנ"ג)

ז. צריך לעמוד בפני גבאי צדקה בשעה שאוסף אך אם מקבל הטובה שכר על טרחתו אינו בכלל זה (תשובת יד אליהו)

ח. הנה בזמן שבית המקדש היה קיים המקדיש קרקע ה"ה צריך עשרה לפדותה ונסתפק בתשובות מהרלב"ח מה הדין בזמן הזה לגבי צדקה והאריך בזה וכתב שאם יבוא לידו היה מחמיר בכך לשום בעשרה.

ט. בתשובת חת"ס (סי' ר"מ) נשאל ממאן דהוא שנדר לצדקה מסויימת ואינו יודע איזה צדקה, יש לו ליתן לכל הצדקות דספק איסורא לחומרא  מיהו א"א לכופו כמובן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.