חד גדיא…חד גדיא…

חד גדיא…חד גדיא…

תבלין לשבת:

פרפראות המועד:

פסח

וְאָתָא כַּלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא…. חַד גַּדְיָא

אִם נִתְבּוֹנֵן בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל "חַד גַּדְיָא", תִּתְעוֹרֵר מֵאֵלֶיהָ תְּמִיהָה גְּדוֹלָה: אָמְנָם הֶחָתוּל נָהַג שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה כַּאֲשֶׁר אָכַל אֶת הַגְּדִי, אַךְ לְעֻמָּתוֹ הַכֶּלֶב בְּהֶחְלֵט עָשָׂה כַּדִּין כַּאֲשֶׁר נָשַׁךְ אֶת הֶחָתוּל הָרָשָׁע. וְהַמַּקֵּל שֶׁהִכָּהוּ בֶּן בְּלִיַּעַל הוּא, שֶׁהֲרֵי פָּגַע בַּכֶּלֶב שׁוֹמֵר הַחֹק וְהַסֵּדֶר, שֶׁרַק נָקַם אֶת נִקְמַת הַגְּדִי הָאֻמְלָל, וּמֵעַתָּה הָאֵשׁ שֶׁשָּׂרְפָה אֶת הַמַּקֵּל – יָפֶה עָשְׂתָה, כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה. וְהַמַּיִם שֶׁכִּבּוּהָ שֶׁלֹּא כַּדִּין עָשׂוּ, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ, לִכְאוֹרָה, לוֹמַר "יִישַׁר כֹּחַ" לַשּׁוֹר שֶׁשָּׁתָה אֶת מֵי הַמְּרִיבָה הַלָּלוּ, וּלְעֻמַּת זֹאת עָלֵינוּ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַשּׁוֹחֵט, שֶׁהֵנִיף אֶת הַמַּאֲכֶלֶת עַל צַוַּאר הַשּׁוֹר הַצַּדִּיק וּשְׁחָטוֹ עַד שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ, וּבְהֶכְרֵחַ נַגִּיעַ לְאוֹר כָּל זֹאת לְמַסְקָנָה שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהֵמִית אֶת הַשּׁוֹחֵט – כַּדִּין עָשָׂה, וּמֵעַתָּה תִּתְעוֹרֵר הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ הֶעֱנִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת?

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים מִבָּבֶל, בַּעַל "בֶּן אִישׁ חַי" בֵּאֵר בְּדֶרֶךְ זוֹ: אָכֵן לֹא כַּהֹגֶן נָהַג הֶחָתוּל כַּאֲשֶׁר אָכַל אֶת הַגְּדִי, אוּלָם אֵין זֶה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב לְהִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ! אִישׁ לֹא מִנָּהוּ לְגוֹאֵל הַדָּם שֶׁל הַגְּדִי, וְעַל כֵּן צָדַק הַמַּקֵּל שֶׁהִכָּהוּ, וְלֹא צָדְקָה הָאֵשׁ שֶׁשָּׂרְפָה אֶת הַמַּקֵּל, וְצָדְקוּ הַמַּיִם כְּשֶׁכִּבּוּ אֶת הָאֵשׁ, וְלֹא צָדַק הַשּׁוֹר כְּשֶׁשָּׁתָה אֶת הַמַּיִם, וְהַשּׁוֹחֵט צָדַק בִּשְׁחִיטַת הַשּׁוֹר וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא כַּדִּין עָשָׂה, וְנִמְצָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִישׁוֹ כַּדִּין, אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל!

וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מָשָׁל עַל עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם. שֶׁכֵּן, לִכְאוֹרָה, גַּם עָלֶיהָ קָשָׁה קֻשְׁיָא דּוֹמָה: מַדּוּעַ הֶעֱנִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְרִים, וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגָּזַר שִׁעְבּוּד עַל עַם יִשְׂרָאֵל?

אֶלָּא כַּאֲשֶׁר גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשִּׁעְבּוּד, בְּאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" – לֹא אָמַר מִי יִהְיֶה הָעָם שֶׁיְּשַׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּצְרִים הֵם שֶׁבָּחֲרוּ לְמַלֵּא תַּפְקִיד אַכְזָרִי זֶה, וְעַל כֵּן אָנוּ מְשִׁיבִים לָהֶם מֵעֵין הַתְּשׁוּבָה שֶׁבְּ"חַד גַּדְיָא": הַשִּׁעְבּוּד אָמְנָם נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אַתֶּם מַה לָּכֶם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמִנִּיתֶם עַצְמְכֶם לְתַפְקִיד הַמְשַׁעְבְּדִים? עַל כָּךְ נֶעֱנַשְׁתֶּם!

(הובא בהגדה של פסח אור דניאל)

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן