כל משבריך וגליך…

כל משבריך וגליך…

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

מַעְיָן, יָם, וּנְהָרוֹת

כְּבַר לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מֵי מַעְיָן לְמֵי גְּשָׁמִים. מֵי מַעְיָן מְטַהֲרִים גַּם בְּ"זוֹחֲלִין", כְּלוֹמַר כְּשֶׁהֵם זוֹרְמִים, וְאִלּוּ מֵי גְּשָׁמִים אֵינָם מְטַהֲרִים אֶלָּא בְּ"אַשְׁבֹּרֶן", כְּלוֹמַר כְּשֶׁהֵם כְּנוּסִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְאֵינָם זוֹחֲלִים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "מִקְוֶה".

עַל מֵי הַיָּם נֶאֱמַר בַּמִּשְׁנָה: "כָּל הַיַּמִּים כַּמִּקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית א), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כַּמִּקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִים וְלַמְּצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶם מֵי חַטָּאת". (פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ד')

לְדַעַת רַבִּי מֵאִיר, יָם אֵינוֹ כְּמַעְיָן אֶלָּא כְּמִקְוֶה. לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה דַּוְקָא הַיָּם הַגָּדוֹל (הָאוֹקְיָנוּס) נִקְרָא מִקְוֶה, אֲבָל יַמִּים אֲחֵרִים, כְּגוֹן יַם כִּנֶּרֶת, נֶחְשָׁבִים כְּמַעְיָן.

וּלְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הַיָּמִים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין כְּמַעְיָן, אַךְ אֵינָם נֶחְשָׁבִים "מַיִם חַיִּים" לְגַבֵּי טְבִילַת זָבִים וּמְצֹרָעִים וּלְעִנְיַן מֵי חַטָּאת.

וְשָׁם בְּמִשְׁנָה ו' לָמַדְנוּ: "גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים". נָקְטָה כָּאן הַמִּשְׁנָה כְּדַעַת ר' יוֹסֵי, שֶׁדִּין הַיָּם כְּמַעְיָן לְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין. אַךְ אעפ"כ אֵינוֹ כְּמַעְיָן מַמָּשׁ, כִּי הַמַּעְיָן מְטַהֵר אַף בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְכָאן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בַּגַּל אַרְבָּעִים סְאָה. וְהַסִּבָּה לָזֶה, כִּי מַעְיָן מְטַהֵר בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה דַּוְקָא כְּשֶׁהַמַּיִם שֶׁמַּטְבִּילִים בָּהֶם מְחֻבָּרִים לִמְקוֹר הַמַּעְיָן, אֲבָל כָּאן כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַגַּל לַגּוּף הַטָּמֵא כְּבַר נִתְלַשׁ מִן הַיָּם. (תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם הש"ך).

עַל הַנְּהָרוֹת נֶאֱמַר בַּמִּשְׁנָה: "הַזּוֹחֲלִין, כְּמַעְיָן. וְהַנּוֹטְפִים, כְּמִקְוֶה" (שָׁם מִשְׁנָה ה'). כְּלוֹמַר אִם יֵשׁ נָהָר זוֹרֵם שֶׁמְּקוֹרוֹ בַּמַּעֲיָנוֹת, הוּא מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין. אַךְ אִם מֵי הַנַּחַל הֵם מֵי גְּשָׁמִים (נוֹטְפִין), כְּפִי שֶׁמָּצוּי בְּוָאדִיּוֹת שֶׁיְּבֵשִׁים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים הֵם מִתְמַלְּאִים מִמֵּי הַגְּשָׁמִים – נַחַל כָּזֶה אֵינוֹ מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין. וְכֵן נָהָר ש"רָבּוּ הַנּוֹטְפִים עַל הַזּוֹחֲלִין" – שֶׁרֹב הַמַּיִם שֶׁבּוֹ הֵם מִמֵּי הַגְּשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי הַמַּעֲיָנוֹת – אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּמַעְיָן וְאֵינוֹ מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין.

וּבְמִקְוֶה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו זוֹחֲלִין. וְלָכֵן צָרִיךְ לִבְדּוֹק תָּמִיד שֶׁיִּהְיוּ קִירוֹת הַמִּקְוֶה שְׁלֵמִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּהֶם חוֹרִים שֶׁהַמַּיִם יִזְחֲלוּ בָּהֶם הַחוּצָה.

וְאִם תִּשְׁאֲלוּ, הֲרֵי כְּשֶׁטּוֹבְלִים בְּמִקְוֶה, הַמַּיִם נִדְחֲפִים לְעֵבֶר מַדְרֵגוֹת הַמִּקְוֶה, וְאִם כֵּן הֵם זוֹחֲלִים? הַתְּשׁוּבָה: כֵּיוָן שֶׁחוֹזְרִים מִיַּד לְבּוֹר הַמִּקְוֶה אֵין זֶה נִקְרָא זְחִילָה.

 

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן