לפני מי אתם מטהרים!

לפני מי אתם מטהרים!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

אֵפֶר פָּרָה אֲדוּמָה

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"…

"וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא".

שְׂרֵפַת הַפָּרָה בַּמִּדְבָּר הָיְתָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נֶעֶשְׂתָה בְּהַר הַמִּשְׁחָה. עַל הַפָּרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּמִּדְבָּר, אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ", אוֹמֵר רש"י: "לְעוֹלָם הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמֶךָ, פָּרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר", ואע"פ שֶׁאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן הוּא שֶׁהִתְעַסֵּק בִּשְׂרֵפָתָהּ. בְּאֵפֶר פָּרָה זוֹ בִּלְבַד הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים עַד זְמַן בַּיִת שֵׁנִי, כְּשֶׁעָשָׂה עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אֶת הַפָּרָה הַשְּׁנִיָּה.

וְכָךְ הָיָה סֵדֶר שְׂרֵפַת הַפָּרָה:

מוֹצִיאִים אוֹתָהּ אֶל הַר הַמִּשְׁחָה, הַר הַזֵּיתִים, אֶל מָקוֹם מְיֻחָד הַמַּשְׁקִיף אֶל הַמִּקְדָּשׁ. הַמַּעֲבָר לַמָּקוֹם הָיָה עַל גַּבֵּי כֶּבֶשׁ מְיֻחָד הַבָּנוּי כִּיפִּין (קְשָׁתוֹת) עַל גַּבֵּי כִּיפִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם.

הָיוּ שָׂמִים אֶת הַפָּרָה עַל גַּבֵּי מַעֲרֶכֶת עֵצִים מְיֻחֶדֶת, וְשָם שְׁחָטוּהָ וְקִבֵּל בִּכְלִי אֶת דָּמָהּ, וְהָיָה הַכֹּהֵן מַזֶּה מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (מַזֶּה מֵרָחוֹק בְּהַר הַמִּשְׁחָה לְכִוּוּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ), לְאַחַר מִכֵּן הָיוּ מְצִיתִים אֶת הָאֵשׁ.

לְתוֹךְ כְּדֵי שְׂרֵפַת הַפָּרָה, הָיָה הַכֹּהֵן מַשְׁלִיךְ אֲגוּדָה שֶׁהָיוּ בָּהּ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, הַכְּרוּכִים בִּ"שְׁנִי תּוֹלַעַת" – לָשׁוֹן צֶמֶר צָבוּעַ זְהוֹרִית.

וּלְאַחַר שֶׁנִּשְׂרְפָה הֵיטֵב, הָיוּ חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. וְאֶת הָאֵפֶר הָיוּ חוֹלְקִים לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: אֶחָד נִתַּן בְּ"חֵיל" שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת, אֶחָד נִתַּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמִמֶּנּוּ הָיוּ מַזִּין עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן