לצאת ידי הספק!

לצאת ידי הספק!

יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

אָשָׁם תָּלוּי

כְּבָר לָמַדְנוּ, שֶׁאָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל סָפֵק עֲבֵרָה שֶׁזְּדוֹנָהּ כָּרֵת וְשִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף לָזֶה מִקְרֶה שֶׁל סָפֵק עֲבֵרָה שֶׁהַחִיּוּב עָלֶיהָ אֵינוֹ חַטָּאת אֶלָּא אָשָׁם וַדַּאי: "רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סָפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי" (פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ב') כְּלוֹמַר, אִם יֵשׁ לְאָדָם סָפֵק אִם נֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ אוֹ לֹא נֶהֱנָה, חַיָּב אָשָׁם תָּלוּי. וְלוֹמֵד זֹאת מִסְּמִיכוּת הַפַּרְשִׁיּוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת אָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מְעִילוֹת. אַךְ חֲכָמִים חוֹלְקִים עָלָיו.

עוֹד מָצָאנוּ בַּמִּשְׁנָה: "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם ובְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, וְהִיא נִקְרֵאת אֲשַׁם חֲסִידִים. אָמְרוּ עָלָיו עַל בָּבָא בֶן בּוּטִי, שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם, חוּץ מֵאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹם אֶחָד. אָמַר, הַמָּעוֹן הַזֶּה, אִלּוּ הָיוּ מַנִּיחִים לִי, הָיִיתִי מִֵבִיא, אֶלָּא אוֹמְרִים לִי הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְסָפֵק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְבִיאִים אָשָׁם תָּלוּי אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת". (פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה ג').

סְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבָבָא בֶּן בּוּטִי הִיא שֶׁאָשָׁם תָּלוּי הוּא קָרְבָּן נְדָבָה, וְלָכֵן יָכוֹל אָדָם לְהִתְנַדֵּב, וַאֲפִילוּ בְּכָל יוֹם. אַךְ חֲכָמִים חוֹלְקִים עַל זֶה וְסוֹבְרִים שֶׁהוּא קָרְבַּן חוֹבָה וְאֵינוֹ בָּא בִּנְדָבָה.

וְאע"פ שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבָבָא בֶּן בּוּטָא, מִכָּל מָקוֹם הַרְגָּשָׁה זוֹ, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁמָּא חָטָא וְלֹא הָיָה בְּסֵדֶר, הִיא הַרְגָּשָׁה רְצוּיָה וּנְכוֹנָה. וְכָךְ כּוֹתֵב הַמְסִלַּת יְשָׁרִים בְּדַבְּרוֹ עַל יִרְאַת חֵטְא:

חֶלְקֵי הַיִּרְאָה הַזֹּאת – שְׁנַיִם. הָאֶחָד הוּא בַּהֹוֶה אוֹ עָתִיד, וְהַשֵּׁנִי בֶּעָבָר:

בַּהֹוֶה הוּא – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וְדוֹאֵג עַל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹ עַל מַה שֶּׁהוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, פֶּן יִהְיֶה בוֹ דָבָר אוֹ פֶּן יִכָּנֵס בּוֹ אֵיזֶה דָבָר אֲשֶׁר לֹא לְפִי כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל.

בֶּעָבָר הוּא – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל מַה שֶּׁכְּבָר עָשָׂה, וְיִירָא וְיִדְאַג פֶּן יָצָא מִתַּחַת יָדָיו אֵיזֶה חֵטְא בְּלֹא שֶׁיָּדַע, וְהוּא כְּעִנְיָן בָּבָא בֶּן בּוּטָא שֶׁהָיָה מַקְרִיב אָשָׁם תָּלוּי בְּכָל יוֹם (כְּרִיתוּת כה). וְאִיּוֹב, אַחַר מִשְׁתֵּה בָּנָיו, הָיָה מַשְׁכִּים וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב, אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי וגו' (אִיּוֹב א), (מְסִלַּת יְשָׁרִים פֶּרֶק כד)

 

עוֹד לָמַדְנוּ בַּמִּשְׁנָה: "חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וָדָאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים, חַיָּבִין לְהָבִיא לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. חַיָּבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין, פְּטוּרִים". (מִשְׁנָה ד')

מַדּוּעַ אֵלּוּ חַיָּבִין וְאֵלּוּ פְּטוּרִין?

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים: "מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם, דְּהַיְינוּ שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁחָטָא, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל חֵטְא שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹדֵעַ בּוֹ חוּץ מִן הַמָּקוֹם, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. (רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא)

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן