תבלין לשבת:

פרשת משפטים:

וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ  (כו א)

פרש"י הימנית. והנה זה תמוה, הרי צד ימין הוא המובחר ולו תמיד משפט הבכורה. מדוע אם כן היו חושבים לרצוע את האוזן השמאלית, עד שבא הכתוב ללמדנו שיש לרצוע דווקא את האוזן הימנית. ויש ליישב על פי מה שכתב במדרש שיר השירים, המתאר את הקולות היוצאים מפי הגבורה במעמד קבלת התורה בהר סיני. וכך כותב המדרש שהדיבור מפי הגבורה היה יוצא מימינו של הקב"ה לשמאלם של ישראל. אם כן האוזן השמאלית היא ששמעה תחילה את הצו האלוקי 'לא תגנוב', ניתן היה לחשוב שיש לרצוע אותה תחילה, לכן פירש רש"י שיש לרצוע את האוזן הימנית. (חנוכת התורה)

 

 וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱ-לוקים אִם־לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ (כב ז)

ונקרב בעל הבית אל הא-לוקים, במה יוכל "בעל-הבית" הפשוט אותו יהודי מעמך-ישראל שאינו למדן או חסיד מובהק, במה הוא יתקרב אל הקודש? כיצד יחוש בקרבו את קירבת א-לוקים לי טוב? 'אם לא שלח ידו במלאכת רעהו'. דיו ששומר נפשו מלגעת במוכן לחברו ששמח בחלקו ולא חומד את נחלת חברו. באלו הדברים בלבד יזכה להיות קרוב אל הבורא. (הרה"ק רבי מאיר מפרימישלן זיע"א)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.