מאסר לחסיד המסור – על מה ולמה?
Gavel

מאסר לחסיד המסור – על מה ולמה?

משולחנו של עורך:

מַאֲסָר לַחָסִיד הַמָּסוּר – עַל מַה וְלָמָּה?

 

בִּשְׁעָתוֹ, הָיָה אָדָם שֶׁהֶחְצִיף פָּנִים כְּנֶגֶד הָאַדְמוֹ"ר הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים מִקָאסוֹב זיע"א, בַּעַל הַ"תּוֹרַת חַיִּים".

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, עָלָה אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָרַבִּי מִקָאסוֹב אֶל הַבִּימָה, וְהִכְרִיז בְּקוֹל גָּדוֹל: "יֵדַע הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַתְחִיל בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁהָאִישׁ הֶחָצוּף שֶׁבִּזָּה אֶת הָרַבִּי מִקָאסוֹב יֵצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת!".

הַלָּה נִפְגַּע עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ, וְנִמְלַט נִכְלָם מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.

עִם צֵאת הַשַּׁבָּת, קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו שֶׁל הֶחָסִיד שׁוֹטְרִים מְצֻיָּדִים בַּאֲזִקִּים.

הִתְבָּרֵר, שֶׁאוֹתוֹ חָצוּף הִתְלוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת נֶגֶד הֶחָסִיד עַל שֶׁהִטְרִיד וְהֶחֱרִים אוֹתוֹ בָּרַבִּים.

לְאַחַר מַאֲבַק מִשְׁפָּטִי קָצָר, הִשְׁתַּכְנְעוּ הַשּׁוֹפְטִים מִדִּבְרֵי הַ'מוֹסֵר', וְגָזְרוּ עַל הֶחָסִיד חֹדֶשׁ תָּמִים שֶׁל מַאֲסָר, כְּעֹנֶשׁ עַל הַכְרָזָתוֹ הַפֻּמְבִּית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֶגֶד הַ'מוֹסֵר' הַמְחֻצָּף…

כַּאֲשֶׁר יָצָא מֵהַמַּאֲסָר, נִכְנַס הֶחָסִיד אֶל רַבּוֹ בַּעַל ה"תּוֹרַת חַיִּים", וְסִפֵּר לוֹ אֶת שֶׁאֵרַע – הָחֵל מֵהַהַכְרָזָה וְהַמְּחָאָה עַל כְּבוֹד הָרַבִּי, הֶמְשֵׁךְ בַּמִּשְׁפָּט וְכָלֶה בַּבִּלּוּי הַלֹּא-נֶחְמָד בְּבֵית הַסֹּהַר…

פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי נוֹתְרוּ חֲתוּמוֹת. לְפֶתַע אָמַר: "אֲנִי בִּמְקוֹם הַשּׁוֹפְטִים הָיִיתִי דָּן אוֹתְךָ לְהַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ מַאֲסָר!"…

אָזְנָיו שֶׁל הֶחָסִיד כִּמְעַט נָשְׁרוּ מִתִּמָּהוֹן, וְהָרַבִּי הִמְשִׁיךְ: "הֲלוֹא בְּשָׁעָה שֶׁהִלְבַּנְתָּ אֶת פָּנָיו, נֶחְשַׁבְתָּ לְרוֹצֵחַ! לֹא אֲנִי אוֹמֵר זֹאת. אֵלּוּ דִּבְרֵי חֲזַ"ל: 'הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ – כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים!'. כָּעֵת, אֱמוֹר לִי אַתָּה, כַּמָּה שְׁנוֹת מַאֲסָר רָאוּי לְדַעְתְּךָ לִגְזֹר עַל רוֹצֵחַ?"…

 

אֵין סָפֵק שֶׁחַיָּבִים לְהוֹכִיחַ וְלִמְחוֹת עַל בִּזְיוֹן תַּלְמִיד-חָכָם. אִם לֹא – נֶעֱנָשִׁים עַל כָּךְ.

(וְהָרַבִּי? בְּרֹב עַנְוַת קָדְשׁוֹ אָמַר כָּךְ – כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק טוֹבָה לְנַפְשׁוֹ לֹא הִרְגִּישׁ אֶת גֹּדֶל הַבִּזָּיוֹן שֶׁל כְּבוֹד הַתּוֹרָה)

אֲבָל עִם זֹאת, אֵין הַדָּבָר מַתִּיר לְבַזּוֹת לְלֹא גְּבוּל אֶת הַמְּבַזֶּה שֶׁהֶחְצִיף פָּנִים. לֹא הֻתַּר הָרֶסֶן. צָרִיךְ וְחַיָּבִים לִמְחוֹת – וּמֵאִידָךְ, לִשְׁמוֹר עַל גְּבוּלוֹת…

סגירת תפריט
דילוג לתוכן