מִי הָיָה שׁוֹאֵב הַמַּיִם הָאַלְמוֹנִי?!
הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.
אִשָּׁה יְרוּשַׁלְמִית מְבֻגֶּרֶת הִגִּיעָה אֶל בּוֹר הַמַּיִם הָעִירוֹנִי לִשְׁאֹב מַיִם.
עָמְדָה עַל יַד הַבּוֹר וְתָרָה בְּעֵינֶיהָ אַחַר שׁוֹאֵב הַמַּיִם שֶׁל הָאֵזוֹר. קָשֶׁה הָיָה לְהַעֲלוֹת אֶת הַדְּלָיִים עֲמוּסֵי הַמַּיִם מֵהַבּוֹר וְהִיא רָצְתָה שֶׁשּׁוֹאֵב הַמַּיִם הוּא שֶׁיַּעֲלֶה עֲבוּרָהּ אֶת הַדְּלָיִים, הִיא תְשַׁלֵּם לוֹ עַמְלָה קְטַנָּה וְתִקַּח אֶת הַדְּלָיִים לְבֵיתָהּ בְּעֶגְלָתָהּ. כָּל זֹאת כְּדֵי שֶׁתַּחְסֹךְ אֶת דְּמֵי הוֹבָלַת הַמַּיִם לַבָּתִּים שֶׁגָּבַהּ הַשּׁוֹאֵב.
חִפְּשָׂה אֶת שׁוֹאֵב הַמַּיִם הַקָּבוּעַ, אַךְ לֹא מָצְאָה אוֹתוֹ.
לְפֶתַע רָאֲתָה אֶת רַבִּי יוֹסֵף זוּנְדְל סַלַנְט.
לֹא הִכִּירָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה וְלֹא יָדְעָה עַל גַּדְלוּתוֹ הָעֲצוּמָה בַּתּוֹרָה. בְּגָדִים פְּשׁוּטִים לָבַשׁ רַבִּי יוֹסֵף זוּנְדְל. לָכֵן חָשְׁבָה הַזְּקֵנָה בְּלִבָּהּ: "מִן הַסְּתָם זָקֵן זֶה אֵינֶנּוּ מְשֻׁפָּע בְּכֶסֶף וְיִשְׂמַח לִשְׁאֹב עֲבוּרִי אֶת הַמַּיִם בִּשְׂכַר כַּמָּה פְּרוּטוֹת".
פָּנְתָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה: "הֲתִשְׁאַב לִי חֲמִשָּׁה דְּלָיֵי מַיִם עֲבוּר עֲשָׂרָה פְּרוּטוֹת??".
"כֵּן, אֶשְׂמַח" – הֵשִׁיב הָרַב.
רַבִּי יוֹסֵף זוּנְדְל הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלָיו, נָטַל אֶת הַדְּלִי, הִטְבִּילוֹ בְּמַיִם, מָשַׁךְ בַּחֶבֶל וּסְחָבוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה. הוֹרִיק אֶת תֹּכֶן הַדְּלִי אֶל הֶחָבִית שֶׁבְּעֶגְלַת הַזְּקֵנָה וְחָזַר עַל הַפְּעֻלָּה מִתְּחִלָּתָהּ. כָּךְ עָשָׂה עֶשֶׂר פְּעָמִים.
כְּשֶׁסִּיֵּם לִשְׁאֹב, בִּקְשָׁה הָאִשָּׁה לְשַׁלֵּם לוֹ עַל טִרְחָתוֹ. אַךְ הוּא סֵרֵב וְאָמַר: "כָּרֶגַע אֵינֶנִּי דָּחוּק מַמָּשׁ מַמָּשׁ בְּכֶסֶף. בְּלִי נֶדֶר אֶקַּח מִמֵּךְ אֶת הַשָּׂכָר כְּשֶׁאֶשְׁאַב לָךְ מַיִם בַּפַּעַם הַבָּאָה…".
חָזְרָה הָאִשָּׁה לְבֵיתָהּ וְחָקְרָה מִיהוּ שׁוֹאֵב הַמַּיִם הָאַלְמוֹנִי שֶׁעָזַר לָהּ. רָצְתָה לְוַדֵּא שֶׁיְּשֻׁלַּם לוֹ שְׂכָרוֹ. אוֹ-אָז נוֹדַע לָהּ לְחֶרְדָתָהּ, שֶׁשּׁוֹאֵב הַמַּיִם הֶעָנָו הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף זוּנְדְל סַלַנְט.
פָּנְתָה לְבֵיתוֹ וְהִתְנַצְּלָה עַל שֶׁהִשְׁתַּמְּשָׁה בּוֹ לַעֲבוֹדָה כֹּה לֹא מְכֻבֶּדֶת.
שָׁמַע רַבִּי יוֹסֵף זוּנְדְל וְהֵגִיב: "אֵין צֹרֶךְ בְּהִתְנַצְּלוּת. יִישַׁר כֹּחֵךְ, שֶׁעַל יָדֵךְ הִזְדַּמֵּן לִי לַעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֶסֶד בְּגוּפִי. מְאֻשָּׁר אֲנִי בְּכָךְ…".
כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂים חֶסֶד – לֹא דַּי בְּעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה. הָעִקָּר הוּא לִגְרֹם תְּחוּשָׁה טוֹבָה לַנֶעֱזָר…
זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ.