יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

מִשְׁמֶרֶת מֵי חַטָּאת

לָמַדְנוּ בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים עַל הַזְּהִירוּת שֶׁהָיוּ נוֹקְטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ מֵי חַטָּאת. אַךְ מִלְּבַד הַזְּהִירוּת מִטֻּמְאָה, יֵשׁ בַּפָּרָה וּבַמַּיִם הַמּוּכָנִים לְמֵי חַטָּאת, גַּם אִסּוּר מְלָאכָה.

הַפָּרָה, אִם נֶעֶשְׂתָה בָּהּ מְלָאכָה, נִפְסֶלֶת. וְכֵן הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ לְצֹרֶךְ הֲכָנַת מֵי חַטָּאת, נִפְסָלִים בִּמְלָאכָה. בַּפָּרָה נֶאֱמַר (בַּמִּדְבָּר יט, ב) "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל". וּבַמַּיִם נֶאֱמַר: (שָׁם פָּסוּק ט) "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִיא" – מַה חַטָּאת נִפְסֶלֶת בִּמְלָאכָה, כָּךְ הַמַּיִם נִפְסָלִים בִּמְלָאכָה.

אֶלָּא שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ לְעֵיל (פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ד'), שֶׁבַּפָּרָה פּוֹסֶלֶת הַמְּלָאכָה רַק עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וּבַמַּיִם הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת רַק עַד שֶׁיַּטִּילוּ אֶת הָאֵפֶר לְתוֹכָן. שֶׁהֲרֵי הַפָּסוּק אוֹמֵר "לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה" כְּלוֹמַר מַיִם הַמּוּכָנִים לִהְיוֹת מֵי נִדָּה, מֵי חַטָּאת, וְלֹא מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ כְּבַר מֵי נִדָּה.

עוֹד לָמַדְנוּ מִפָּסוּק זֶה, שֶׁמֵּי הַחַטָּאת צְרִיכִים שִׁמּוּר. וְלָכֵן: "הַמְּמַלֵּא [מַיִם] לוֹ [לְצָרְכּוֹ הַפְּרָטִי] וּלְחַטָּאת, נוֹתֵן אֶל שֶׁלּוֹ לַאֲחוֹרָיו וְאֶת שֶׁל חַטָּאת לְפָנָיו [שֶׁכָּךְ יָכוֹל לְשָׁמְרָם]. וְאִם נָתַן אֶת שֶׁל חַטָּאת לַאֲחוֹרָיו פָּסוּל" (פֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ה') – דִּכְתִיב "לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה", בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁמוּרִין הֵן מֵי נִדָּה, בִּזְמַן שֶׁאֵינָן שְׁמוּרִין אֵינָן מֵי נִדָּה (רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא).

וְכֵן:

"מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ וְהוֹרָה הוֹרָאָה, וְהֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהָרַג נָחָשׁ וְעַקְרָב, וְנָטַל אֳכָלִים לְהַצְנִיעָם, פָּסוּל". (שָׁם מִשְׁנָה ט') וְכָל זֶה מִשּׁוּם הֶסֵּח הַדַּעַת מִשְּׁמִירָתָן.

דָּבָר נוֹסָף הַפּוֹסֵל אֶת הַמַּיִם: כַּיָּדוּעַ, לְמֵי חַטָּאת כְּשֵׁרִים רַק "מַיִם חַיִּים", הַיְינוּ מֵי מַעְיָן. וְהִנֵּה אִם רוֹצֶה לְמַלְּאוֹת חָבִית לְקַדְּשָׁהּ בְּאֵפֶר הַחַטָּאת, וְהָיוּ הַמַּיִם מְקַלְּחִים מִן הָהָר, וְהוּא מְכַוֵּן אוֹתָם לְתוֹךְ הֶחָבִית עַל יְדֵי יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הַמַּיִם פְּסוּלִים. כָּךְ שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה:

"נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, פְּסוּלִים. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר" (פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה ד'). לוֹמְדִים זֹאת מֵהַפָּסוּק "מִקְוֶה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר", שֶׁהֲוָיָתָן שֶׁל מַיִם הַמְטַהֲרִים עַל יְדֵי טָהֳרָה תְּהֵא, בֵּין שֶׁאַתָּה מְהַוֶּה אוֹתָן לִהְיוֹת מִקְוֶה אוֹ מִלּוּי, הֱוֵי מְהַוֶּה אוֹתָן עַל יְדֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. (רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.