משנה יומית  'באר חפרוה שרים'

משנה יומית 'באר חפרוה שרים'

הנהגת לימוד של משנה יומית להשלמת הש"ס, הוצעה לראשונה על ידי הגאון האדיר רבי אריה צבי פרומר זצ"ל הי"ד מקוז'יקלוב מחבר ספרי שו"ת ארץ צבי, בז אדר תרצ"ד (1934). המחזור הראשון החל בכח סיון תרצ"ח (1938), בחגיגות השלמת המחזור השני של הדף היומי, שהונהג על ידי קודמו של הרב פרומר בראשות ישיבת חכמי לובלין, הגאון הנודע רבי יהודה מאיר שפירא זצ"ל מלובלין.

לימוד המשנה היומית הוצע, מכיוון שישנן מסכתות משני סדרים – סדר זרעים וסדר טהרות – וכן מסכתות נוספות, שאין עליהן גמרא, ומשום כך לא נכללות בלימוד הדף היומי.

משנה וגמרא – קשר בל ינתק

לימוד זה נחשב חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מלימוד הדף היומי. חשיבותו המיוחדת נובעת בין השאר מהסיבות הבאות:

א. כאמור, סדר לימוד זה של משנה יומית להשלמת התלמוד הבבלי, נקבע שנים ספורות בלבד לאחר תחילת המחזור הראשון של הדף היומי [שהוכרז בכנסייה הגדולה שהתקיימה בט אלול תרפ"ג (1923), והחל בפועל בא תשרי תרפ"ד (1924)].

לראשונה הוצע הרעיון בשנת תרצ"ד (1933)שנת פטירתו של הרב מלובלין ועשור בלבד לאחר תחילתו של המחזור הראשון. תלמיד ישיבת חכמי לובלין – יששכר לוינטל מהעיר טשעלדז', סידר והוציא את הלוח הראשון של סדר המשנה היומית להשלמת הגמרא.

הוא הוכרז והחל בפועל, בשנת תרצ"ח (1938) – בחגיגות סיום המחזור השני של התלמוד הבבלי. טקס סיום הש"ס המרכזי של מחזור זה נערך בישיבת חכמי לובלין שבלובלין. ראש ישיבת חכמי לובלין [הקרויה בפי העולם בקיצור: יח"ל] הגאון מקוז'יקלוב, כובד להתחיל את לימוד הש"ס מחדש. כן נשא נאום מרכזי, במהלכו העלה את הרעיון של לימוד משנה יומית להשלמת הש"ס הבבלי.

היזמה זכתה להכרתם, תמיכתם והסכמתם של גדולי וחשובי הרבנים והאדמורי"ם שבפולין, בראשם מרן האמרי אמת זיע"א. פרט זה חשוב במיוחד, מאחר וכידוע, רעיון הדף היומי עצמו זכה לתנופה ולדחיפה עיקרית רק לאחר שהאמרי אמת הכריז בליל ראש השנה תרפ"ד (1923) את המשפט ההיסטורי: אני הולך ללמוד דף היומי. קריאה זו הניעה רבבות להתחיל את לימוד הדף היומי, כהנהגת רבם.

ב. חשיבותו של הרעיון עולה וגוברת עוד יותר, שכן הוא נקבע על ידי ממשיכו של הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין בראשות ובהנהגת ישיבת חכמי לובלין, הרב אריה צבי פרומר מקוז'יקלוב.

ג. הרעיון אינו יזמה חדשה המקבילה למיזם הדף היומי, אלא מהוה השלמה והמשך ישיר לרעיון המקורי של לימוד הדף היומי, שכן על כ-43% מהמשניות – קרוב לחצי מש"ס המשניות – אין גמרא. לפיכך, אין דבר המתאים יותר מקביעת לימוד של משנה אחת ליום להשלמת הש"ס באופן מלא ומוחלט.

ד. הארגונים התורניים החשובים ביותר [ביניהם: 'דרשו', 'מאורות הדף היומי', 'עוז והדר' ועוד רבים וטובים], אימצו את הרעיון כחלק בלתי נפרד מלימוד הדף היומי. בשנים האחרונות אף נדפסו מספר מהדורות ידועות ופופולאריות של התלמוד הבבלי עם ה'משנה להשלמת הש"ס' בצד הדף עצמו. משכך, יש לתת לנושא משקל חשוב ונכבד במיוחד.

[ה. במאמר המוסגר, הרב פרומר נרצח בשואה, ורעיון זה הוא ממפעליו המנציחים אותו ואת מורשתו – קצת בדומה להרב מלובלין שלא הניח אחריו זש"ק, אך מפעליו הכבירים מהוים מצבה וזכר נצחיים לשמו ולמעשיו. נראה, כי ראוי במיוחד להנציח גם את הרב פרומר, על ידי הזכרת מפעלו בסמוך למפעל קודמו].

משנה יומית – בארץ ישראל

הסיבה העיקרית בגינה לא תפסה היזמה החדשה תאוצה מספקת באותה עת, היתה, מלחמת העולם השניה שפרצה בשנים אלו ושואת יהודי אירופה שבאה בעקבותיה [כשהגאון מקוז'יקלוב עצמו נספה בה עקד"ה]. רק לאחר השואה החליט תלמידו ושארו הרב שטנצל להגשים את הרעיון המקורי. מלבד זאת הוא הגה רעיון נוסף וחדש של לימוד שתי משניות יומיות ללימוד ש"ס משניות – כפי שנפרט בסמוך.

בחג השבועות תש"ז (1947), הציע הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל, שהיה תלמידו ושאר משפחתו של הגאון מקוז'יקלוב זצ"ל [ – אביו של הרב יונה שטנצל, הגאון העצום רבי שלמה שטנצל זצ"ל הידוע בכינויו 'הגאון מסוסנוביץ', היה בן דודו של הרב פרומר הן מצד אביו והן מצד אימו], להגשים את יוזמת הרב פרומר.

כך: שלומדי הדף היומי – ילמדו מידי יום משנה אחת מסדרי זרעים וטהרות. ושאר הציבור – ילמד את כל ששת סדרי המשנה, בקצב של שתי משניות ביום.

הרעיונות שמאחורי המיזם הינן:

א. הנהגת לימוד הדף היומי, הביאה תועלת לאותם אנשים שבאפשרותם להקדיש שעת לימוד קבועה ללימוד הדף היומי בעיון. אולם ציבור גדול מאד אין ביכולתו ללמוד שעה ארוכה בקביעות, מסיבות שונות. לימוד המשנה היומית נותן מענה לכל שכבות העם.

ב. הנצחת ששת המיליונים שנרצחו בשואה. זאת מאחר ו'משנה' היא אותיות 'נשמה', ולפיכך, אין דבר המתאים יותר מלימוד שישה סדרי משנה לעילוי נשמת ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. יהודים אלו, שנעקדו ונטבחו באופן כה מחריד, רובם המוחלט – לא הותיר אחריו כל זכר, לא צאצאים ואפילו לא קבר ומצבה. לימוד המשנה היומית מהוה אות וציון, גלעד ומצבה, לנשמותיהם הקדושות. כך שאכן גווילי גופם נשרפו, אולם אותיותיהם פורחות באויר העולם לעולמי עד.

שאיפתו של רבי יונה היתה, להכניס את לימוד המשנה היומית לסדר התפילה, כך שכל ציבור מבקרי בית הכנסת יקראו את המשניות היומיות בבוקר או בערב.

הלימוד כלל:

  • לימוד של משנה אחת ליום ללומדי הדף היומי, על סדרי זרעים וטהרות ומסכתות נוספות.

  • לימוד של שתי משניות יומיות לכלל הלומדים, על כל ששת סדרי המשנה.

מחזור שלם של ש"ס משניות אורך כשש שנים.

הכרוז ההיסטורי לניצולי השואה

רבי יונה הפיץ בקרב ניצולי שואה כרוז היסטורי שכותרתו "שמע ישראל!", ובין השאר נכתב בו:

"קדיש אחרי אביך לא אמרת, מצבה על קבר אמך לא הצבת… נאבדו לך כל קרוביך, שבעה אחריהם לא ישבת, קריעה אחריהם לא קרעת, מיליונות אחיך בני ישראל נחנקו, נשרפו לאפר… ובמה אתה יכול לכבד את זכרם?… תיכנס לבית הכנסת, ותשתתף עם הציבור ללמוד את המשנה היומית לזכר קדושי ישראל, רק שתי משניות ליום, ובאמירת תפילה המיוחדת לזכרם אחרי הלימוד וקדיש לאחריה, ובזה אתה מכבד את זכרם".

משנה יומית – קריאת גדולי הדור

לימוד המשנה היומית, זכה להסכמות של רבנים רבים, מכל העדות והמגזרים, בהם: האמרי אמת, הרב איסר זלמן מלצר, הרב דב בעריש וויידענפלד – הגאון מטשעבין, הרב זעליג ראובן בענגיס, בד"ץ העדה החרדית בירושלים, הרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אויערבך, הברכת משה מלעלוב, הרב יעקב משה חרל"פ, הרבי מליובאוויטש, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב בן ציון עוזיאל, הרב עובדיה יוסף ועוד ועוד – זכר צדיקים לברכה.

כמו כן יצא קול קורא, עליו חתומים גדולי הדור ומאורי האומה, מועצות גדולי וחכמי התורה, מנהיגי קהילות ורבני ערים – בארץ ישראל ובעולם כולו.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן