משולחנו של עורך:

עַל מַה קּוֹנֵן הַכַּפְרִי?!

 

צַדִּיק אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַמּוּסָר נִקְלַע לַעֲיָרָה אַחַת בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל וְלָן בְּאַכְסַנְיָה מְקוֹמִית.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִדִּיר אֶת שְׁנָתוֹ קוֹל נֶהִי. הַקּוֹל בָּקַע מֵחַלּוֹן הַבַּיִת הַסָּמוּךְ לָאַכְסַנְיָה.

הוּא חִדֵּד אֶת אָזְנָיו לִשְׁמוֹעַ עַל מַה הַמַּכְאוֹב: "אוֹי לִי" – נִשְׁמַע הַקּוֹל מְיַבֵּב – "עָבַר כְּבָר הַקַּיִץ, וְאָנוּ כְּבַר בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל. מַה יִהְיֶה אִתִּי?".

חֲבָטָה נִשְׁמְעָה מֵהַכִּוּוּן, וּבְעִקְבוֹתֶיהָ עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת וְעוֹד.

שָׁמַע הַצַּדִּיק וְהַדְּבָרִים פִּלְּחוּ אֶת לִבּוֹ. שְׁנָתוֹ נָדְדָה וְהוּא עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ: "יְהוּדִי קָדוֹשׁ זֶה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי קוֹנוֹ בְּצַעַר, מַלְקֶה אֶת עַצְמוֹ בְּחָזְקָה לְכַפָּרָה – וַאֲנִי יָשֵׁן??" – הִרְהֵר הַצַּדִּיק, פָּרַץ בִּבְכִי מַר וּמִלְמֵל בִּשְׂפָתַיִם רוֹטְטוֹת: "סְלַח לִי, אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל שֶׁאֵינֶנִּי מוּכָן מַסְפִּיק לְיוֹם הַדִּין…".

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר הָלַךְ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, הִתְעַנְיֵן אֵצֶל הַגַּבַּאי מִיהוּ הַדַּיָּר הַסָּמוּךְ לָאַכְסַנְיָה.

לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הַגַּבַּאי הוֹרָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל כַּפְרִי פָּשׁוּט, שֶׁיָּשַׁב בִּקְצֵה בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלָעַס כָּרִיךְ עֲסִיסִי.

חָשַׁב הַצַּדִּיק בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "כַּנִּרְאֶה נִתְגַּלְגְּלָה לְיָדִי הַזְּכוּת לִפְגֹּשׁ אֶת אֶחָד מל"ו הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים".

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַכַּפְרִי וְנִסָּה לְדו‍ֹבְבוֹ. בַּתְּחִלָּה אָמַר דְּבַר תּוֹרָה עָמוֹק. מִמַּבָּטוֹ הַתָּמֵהַּ שֶׁל הַכַּפְרִי נִרְאָה שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת הַנֶּאֱמָר.

"הוּא לֹא רוֹצֶה לַחְשֹׂף אֶת עַצְמוֹ" – חָשַׁב הַצַּדִּיק – "אֶעֱבוֹר לְדִבְרֵי קַבָּלָה, אוּלַי כָּךְ יֵאוֹת לְהִפָּתַח בְּפָנַי".

וּמִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֵׂה. הֵחֵל לְהַרְצוֹת בִּפְנֵי הַכַּפְרִי פֵּרוּשׁ נִפְלָא שֶׁל מַאֲמָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. זֶה לֹא עָזַר. אֲפִילוּ נִרְאָה שֶׁהַכַּפְרִי מְעַט מִתְרַגֵּז מֵהַמְּאֹרָע.

הֶחְלִיט הַצַּדִּיק לְדַבֵּר יְשִׁירוֹת וּלְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ:

"יֹאמַר לִי, כְּבוֹדוֹ, כֵּיצַד הִגִּיעַ לְדַרְגָּה כָּזוֹ שֶׁל קִרְבַת ה'. מִמִּטָּתִי בָּאַכְסַנְיָה הַסְּמוּכָה שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְקוֹנֵן עַל עֲווֹנוֹתָיו: "מַה יִהְיֶה? הַקַּיִץ עָבַר, וְהִנֵּה אֶמְצַע אֱלוּל…". אֵיךְ אוּכַל לְהַגִּיעַ גַּם אֲנִי לְדַרְגָּה כָּזוֹ שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת?" – סִיֵּם הַצַּדִּיק בִּכְמִיהָה.

צְחוֹק רוֹעֵם נִשְׁמַע מִפִּיו שֶׁל הָאִכָּר.

"אֵינֶנִּי צַדִּיק נִסְתָּר, וְלֹא 'כְּבוֹדוֹ'. אֲסַפֵּר לְךָ מַה קָרָה: בֵּיתִי שׁוֹרֵץ בַּקַּיִץ יַתּוּשִׁים עוֹקְצָנִיִים, שֶׁלֹּא מַפְסִיקִים לְיַסֵּר אוֹתִי בַּלֵּילוֹת. כָּעֵת, מִשֶּׁהִגִּיעַ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְהִתְחִילָה עוֹנַת הַסְּתָיו, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶפָּטֵר מֵהֶם וְזֶה לֹא קָרָה. אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה יָצָאתִי לְמִלְחָמָה נֶגֶד הַיַּתּוּשִׁים הַטַּרְדָנִים. הָרַגְתִּי בָּהֶם רַבִּים, מָחַצְתִּי עֲשָׂרוֹת. תּוֹךְ כְּדֵי גַּם הִסְבַּרְתִּי לַיַּתּוּשִׁים עַל מַה וְלָמָּה אֲנִי נִלְחָם בָּהֶם. מֵילָא בַּקַּיִץ, זֶה זְמַנָּם הַטִּבְעִי. אַךְ אִם חוֹשְׁבִים הֵם שֶׁיִּפְלְשׁוּ גַּם לְעוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בַּשָּׁנָה, אָז אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִיל לְהַזְכִּיר לָהֶם שֶׁלֹּא! עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין מִסְּתָמָא אֶת מַשְׁמָעוּת הַחֲבָטוֹת שֶׁשָּׁמַעְתָּ"…

כָּעֵת הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לִצְחוֹק…

 

וְהַמֶּסֶר:

לְכָל מַטְבֵּעַ יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים. הַצַּדִּיק רוֹאֶה בָּהּ אֶת הַבְּלִיטוֹת, הָרָשָׁע רוֹאֶה בָּהּ אֶת הַשְּׁקָעִים. כָּךְ לְכָל דָּבָר בָּעוֹלָם, יֵשׁ צַד טוֹב וְיֵשׁ צַד רַע. חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה לְעֻמַּת חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה.

הָבָה נִהְיֶה אֲנַחְנוּ צַדִּיקִים. נַבִּיט עַל הַטּוֹב, נִסְתַּכֵּל בְּהַעֲרָכָה עַל הַשֵּׁנִי, עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. אִם נַעֲשֶׂה זֹאת – יִהְיֶה לָנוּ טוֹב בַּחַיִּים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.