עת לעשות לה'

עת לעשות לה'

כתיבת המשנה כיסוד כתיבת התורה שבעל פה.

המשנה הראשונה באבות פותחת בסדר מסירת התורה שבעל פה וכך נאמר שם:

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,

וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,

וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,

וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

מהנביאים הקדושים נמסרה התורה לזוגות – רבותינו בעלי הזוגות המה חמישה זוגות של חכמים שעמדו בראש הסנהדרין בזמן בית המקדש השני (בתקופת היוונים)

בעלי הזוגות מסרו את התורה לתנאים.                                                              

תקופת הזהב של ימי התנאים מתפרשת על חמישה דורות שבתוכה נוצרה יסוד תורה שבעל פה.

תקופה ממשוכת זו שבסופה היא כבר נכנסת  אל תוכי החורבן כמתואר בסוף מסכת מכות:  כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק.     

כתיבת המשנה בפועל החלה עוד בתקופת רבי עקיבא ותלמידו רבי מאיר (כפי שמוציאם בש"ס את האמירה הידועה "סתם משנה רבי מאיר") ועד חתימת המשנה בימי 'רבי' הוא רבי יהודה הנשיא.

תקופת כתיבת המשנה מיוחדת ושונה בתולדות עמנו, זאת משום שעד לתקופת התנאים השוני העיקרי בין תורה בשכתב לתורה שבעל פה היה בכך שהתורה הכתובה הייתה כתובה בכתב ואילו התורה שבעל פה הייתה מסורה מפה לפה בלבד. (כשמם כן הם) יתירה מזו, חל איסור לכתוב את התורה שבעל פה בכתב- רק מחמת 'עת לעשות לה' הפרו תורתך' שראו חז"ל את תוקף גלות ישראל שנטרדים בשעבוד המלכויות. אותם מלכיויות שהצהירו כי בכוונתם להשיח תורה מישראל  – הקדימו חכמינו רפואה למכה והחלו מיד לחקוק את הדברים בכתב למען יעמדו לימים רבים וכך הם מנעו מבעוד מועד את אותו ניסיון נועל  לגדוע את מסירת התורה מאב לבן.

וכך עד להיום מסירת התורה שבעל פה נמשכת ונודדת עם ישראל לכל מקום ברחבי תבל. ששת סדרי המשנה הם הנחת התשתית לכל התורה שתכתב עד סוף כול הדורות. בתקופת כתיבת המשנה מסירת התורה מקבלת חוזק וביסוס ע"י כתיבתה בכתב, ומאז ועד להיום למרות  הטלטלות וסכנות שחלפו בדברי ימי ישראל, החל מצווים מרושעים שאסרו על יהודים להחזיק בית דפוס פרטי משלהם ועד למאות עגלות עמוסות בתלמוד שעלו על המוקד בככרות ערים בצרפת, קולמוס התורה כותב בלי הרף והקסת לא מפסיקה לנבוע.

על אפם ועל חמתם התורה שבעל-פה 'הכתובה' משגשגת ופורחת.

 

רבי שמעון בן יוחי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר

'כי לא תשכח מפי זרעו' (דברים לא, כא)

סגירת תפריט

עצור!

סיום שישה סדרי משנה לפניך.

בעוד

ימים, מחזור הלימוד מסתיים

דילוג לתוכן