קופצים כיתה!

קופצים כיתה!

יניק וחכים:

עושים סדר:

סְבִיב שֻׁלְחַן לֵיל הַסֵּדֶר הֵסֵבּוּ כִּבְנֵי חוֹרִין בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, מַפָּה צְחוֹרָה כִּסְּתָה אֶת הַשֻּׁלְחָן וּכְלֵי הַכֶּסֶף הַבּוֹהֲקִים נִצְנְצוּ לְכָל עֵבֶר. אַב הַמִּשְׁפָּחָה שָׁפַע עַל בְּנֵי הַבַּיִת דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים צִיצִים וּפְרָחִים עַל סֵדֶר הַהַגָּדָה וְעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא.

וְהִנֵּה בִּקְרִיאַת פִּסְקַת הַהַגָּדָה 'כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה, אָמַר הָאָב בְּשֵׁם אֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת. שֶׁנָּתַן טַעַם נִפְלָא מַדּוּעַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עוֹלִים עַל כֶּבֶשׁ הַדְּפוּס עוֹד וָעוֹד הַגָּדוֹת חֲדָשׁוֹת. כְּלוּם לֹא דַּיֵּנוּ מֵהַהַגָּדוֹת שֶׁהֻדְפְּסוּ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וּבַשָּׁנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ. אֶלָּא, בֵּאֵר הָאָב בְּשֵׁם אוֹתוֹ צַדִּיק: כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ כִּי רַבּוּ יֵשׁ יְרִידַת הַדּוֹרוֹת וְהַבֵּן הֶחָכָם שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, הַשָּׁנָה הוּא כְּבָר פָּשַׁט צוּרָה וְלָבַשׁ אֶת צוּרָתוֹ שֶׁל הַבֵּן הַתָּם וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, עַל כֵּן מַדְפִּיסִים שׁוּב וָשׁוּב הַגָּדוֹת שֶׁל פֶּסַח שֶׁיַּתְאִימוּ לְבָנִים שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה.

לְמִשְׁמַע הָאֲמִירָה קָפַץ יֶלֶד פִּקֵּחַ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְאָמַר: אַבָּא, וְהַלֹּא  מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, חַג פֶּסַח כְּמוֹ כָּל יו"ט וּמוֹעֵד לְיִשְׂרָאֵל, הוּא זְמַן שֶׁל הִתְעַלּוּת וְהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. וְהִנֵּה הַיֶּלֶד הַתָּם שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה הֲרֵי שֶׁהַשָּׁנָה הֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו וְנֶהְפַּךְ הוּא לִהְיוֹת הַבֵּן הֶחָכָם, לְכָךְ יֵשׁ לְהַדְפִּיס עֲבוּרוֹ הַגָּדָה חֲדָשָׁה כַּיָּאֶה וְנָאֶה לְמִי שֶׁהֶחְכִּים וְנִתְעַלָּה מֵהַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. כִּי זְמַן חָדָשׁ הוּא הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְכָל יֶלֶד לִקְפֹּץ כִּתָּה וּלְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה…

 

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן