שופר לכל אחד ואחד!

שופר לכל אחד ואחד!

בין דין לדין:

במנהג תקיעת השופר בחודש אלול, וחובתו ביחיד

אי' בטור ריש הלכות ראש השנה (או"ח סי' תקפ"א סעי' א) תניא בפרקי רבי אליעזר (פמ"ו) בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה 'עלה אלי ההרה' שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה, והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלוקים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בראש חודש אלול בכל שנה ושנה וכל החודש להזהיר את ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג, ו) אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, וכו' וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה.

וכך גם כתב הרמ"א (או"ח סי' תקפ"א ס"א) מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר תפילת שחרית ויש מקומות שתוקעין גם אחר תפילת ערבית. וכתב הב"ח (שם ריש הסימן) רמז לזה בפסוק 'עלה אלוקים בתרועה' – תרועה של ראש השנה, ה' בקול שופר – תקיעות של חודש אלול.  

ונסתפקו באחרונים האם חיוב תקיעת שופר בחודש אלול הוא חיוב על כל יחיד ויחיד או רק חובת הציבור, ונפק"מ במי שמתפלל ביחידות אם יש מקום להדר לתקוע בעצמו בשופר ראה בליקוטי חבר בן חיים (ח"ב ריש הלכות ר"ה) שכתב וז"ל וזה כמה שנים דרכי להדר לשמוע תקיעות מדי יום בחודש הרחמים, אף אם התפללנו ביחידות עכ"ל.  אולם הרבה אחרונים כתבו (עיין בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' שצ"ד, ופסקי הלכה סי' קנ"ז ועוד) שהתקיעות בחודש אלול אינם חובת היחיד שנתקנו בעיקר לעורר הציבור ולא שייך זה ביחיד עיי"ש.

ומטו בשמיה של הרב צבי פסח פרנק זצ"ל שרצה להוכיח שחובת תקיעת השופר בחודש אלול הוא חובת היחיד. מדברי המגן אברהם (סי' תקפ"א ס"ק י"ד) שאין תוקעין בשופר בערב ראש השנה בכדי לעשות הפסקה בין התקיעות דרשות (אותם שתוקעין בחודש אלול) לתקיעות שבחובה (תקיעות של ראש השנה) והוסיף המגן אברהם : ומכל מקום בביתו מותר לתקוע להתלמד (גם בערב ראש השנה) דדי כשמפסיק בבית הכנסת. ומעתה אם תמצי לומר שתקיעת שופר בחדש אלול אין להם שייכות ליחיד כלל, א"כ פשוט דיחיד מותר לתקוע בערב ר"ה דכיון  שאין עליו חיוב לתקוע כל החודש לא שייך אצלו כלל הענין של להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות של מצוה. אלא מוכח מכאן שגם היחיד בכלל התקנה ולכן היה סברא לאסור גם ליחיד לתקוע בערה"ש ומ"מ התירו מטעם דכיון שהפסיקו בבית הכנסת מלתקוע די בזה ומותר לו לתקוע בביתו .

ברם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ב סי מח) דחה ראיתו וכתב שמעודנו לא שמענו שיש חובת שמיעה של תקיעות שופר בחודש אלול. ואפילו המדקדקים ביותר פעמים שהתפללו ביחידות בחודש אלול  ולא הביאו לפניהם שופר לתקוע בכדי שיקיימו את התקנה. ומדברי המגן אברהם הנ"ל אדרבה יש ראיה להיפך שחובת התקיעה בחודש אלול אינה חובת היחיד. כי אם היה חיוב על היחיד לתקוע בחודש אלול א"כ היה לנו להנהיג שבערב ראש השנה כל אחד חייב לתקוע לעצמו שהרי אין צריך להמנע מן התקיעות שבביתו בערה"ש, אלא מוכח שאין זה חובת היחיד ולכן בערה"ש שאין תוקעים בציבור אין שום ענין לתקוע ביחיד, אלא שאם רוצה להתלמד בביתו בערב ראש השנה התירו לו בכדי להתלמד.

ויש שכתבו לדחות ראייתו דלעולם יש חיוב על היחיד לתקוע ומכל מקום לא רצו להטיל חיוב לתקוע בערב ראש השנה משום היכרא בין תקיעות רשות לחובה. ואף שהתירו למי שצריך להתלמד לתקוע לעצמו בביתו מ"מ אין זה סיבה לעשות מזה חיוב אבל בשאר הימים אפשר ויש חיוב על היחיד, ואין ראיה משם. ודו"ק

    

סגירת תפריט
דילוג לתוכן