בדיוק בזמן!

בדיוק בזמן!

משולחנו של עורך:

מַגִּיד שִעוּר וְנֶהָג – מִי יְנַצֵּחַ?!

סִפּוּר יָפֶה הוּבָא בַּסֵּפֶר "נִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם":

בִּנְסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס בֵּין-עִירוֹנִי לְכִיוּון יְרוּשָׁלַיִם, הִזְדַּמֵּן לִי לְהַקְשִׁיב לְוִכּוּחַ שֶׁהִתְעוֹרֵר בֵּין נֶהָג הָאוֹטוֹבּוּס לְמַגִּיד-שִׁעוּר יָדוּעַ.

זֶה הֵחֵל כַּאֲשֶׁר מַגִּיד הַשִּעוּר פָּנָה אֶל הַנֶּהָג בְּבַקָּשָׁה: "הַשָּׁעָה כָּעֵת 14:15. בְּשָׁעָה 15:00 בְּדִיּוּק עָלַי לִמְסֹר שִעוּר בִּפְנֵי בַּחוּרִים בִּישִׁיבָה הַמְּמֻקֶּמֶת בַּכְּנִיסָה לִירוּשָׁלַיִם. אִם אֶסַּע אִתְּךָ עַד לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, חוֹשְׁשָׁנִי שֶׁאַאֲחֵר לַשִּׁעוּר וְאֶגְרֹם לְבִטּוּל תּוֹרָה. אֶשְׂמַח אִם תּוּכַל לַעֲצֹר לִי בַּתַּחֲנָה שֶׁבַּכְּנִיסָה לָעִיר, מִשָּׁם אֶגַּשׁ מִיָּדִית לַיְּשִׁיבָה. כָּךְ אַסְפִּיק לְהַתְחִיל אֶת הַשִּעוּר בַּזְּמַן הָרָאוּי".

הַנֶּהָג לֹא הֵעִיף מַבָּט לְעֵבֶר הָאִישׁ הֲדוּר הַצּוּרָה שֶׁנִּצָּב לְצִדּוֹ, רַק אָמַר: "סְלִיחָה, אֲדוֹנִי. אֵין תַּחֲנוֹת מִכָּאן וְעַד הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם!".

"אֲבָל זֶה בֵּין כֹּה וָכֹה עַל הַדֶּרֶךְ. אֵין בְּכָךְ כָּל חֲרִיגָה, זוּלַת עֲצִירָה לְרֶגַע בּוֹדֵד?" – הִתְחַנֵּן קוֹלוֹ שֶׁל מַגִּיד הַשִּעוּר.

"אֵין תַּחֲנוֹת וְאֵין עֲצִירוֹת"! – הֵשִׁיב הַנֶּהָג בְּטוֹן נֻקְשֶׁה – "אֲנִי לֹא חוֹרֵג מֵהַתֶּקֶן!".

"אוּלַי תַּעֲשֶׂה זֹאת לְמַעַן הַתּוֹרָה" – נִסָּה הַתַּלְמִיד חָכָם בְּשִׁטָּה אַחֶרֶת – "זְכוּת זוֹ תָּגֵן עָלֶיךָ וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָתְךָ…".

אַךְ הַנֶּהָג לֹא הִתְרַכֵּךְ. בִּמְקוֹם זֹאת פָּקַד בְּקוֹל: "אַתָּה מִתְבַּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת בְּרֶגַע זֶה בִּמְקוֹמְךָ!".

מַגִּיד הַשִּעוּר סָב עַל עִקְּבוֹתָיו, הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ וְחָפַן אֶת זְקָנוֹ בְּיָדוֹ. תּוֹךְ דַּקּוֹת מוּעָטוֹת הָיָה שָׁקוּעַ בַּסֵּפֶר שֶׁלְּפָנָיו. הוּא אֶת שֶׁלּוֹ עָשָׂה. מֵעָתָּה, יְהֵא מַה שֶׁיְּהֵא.

מִן הַצָּד, יָשַׁבְתִּי וְנוֹכַחְתִּי בַּוִּכּוּחַ. שָׁקַלְתִּי בְּדַּעְתִּי: מִי צוֹדֵק? מֵחַד, הֵבַנְתִּי אֶת הַנֶּהָג. עָלָיו לִשְׁמֹר עַל סֵדֶר הַנְּסִיעָה, וְלֹא יִתָּכֵן לְהֵעָנוֹת לְכָל בַּקָּשָׁה – רוּחָנִית כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה. מֵאִידָךְ, קָשֶׁה הָיָה לִי לִרְאוֹת שֶׁיָּדוֹ שֶׁל מַגִּיד הַשִּעוּר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אַךְ לֹא הָיָה טַעַם לְהַאֲרִיךְ בְּמַחְשָׁבוֹת. הַנֶּהָג בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָמַד עַל שֶׁלּוֹ, וְהַתַּלְמִיד חָכָם צָלַל כְּבָר אֶל עֹמֶק הַלִּמּוּד.

וְהִנֵּה סוֹף הַסִּפּוּר:

בַּכְּנִיסָה לִירוּשָׁלַיִם, בְּדִיּוּק בַּתַּחֲנָה בָּהּ בִּקֵּשׁ מַגִּיד הַשִּעוּר לָרֶדֶת, נִתְקַע הָאוֹטוֹבּוּס "שֶׁלָּנוּ" חֲזִיתִית בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁבַּלָּם בִּמְהִירוּת. הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית הִתְנַפְּצָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. בְּלֵית בְּרֵירָה, פָּתַח הַנֶּהָג אֶת הַדְּלָתוֹת וְהַנּוֹסְעִים הַמְּבֹהָלִים קִמְעָא, יָרְדוּ וּפָנוּ אִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. הַשָּׁעָה הָיְתָה קְרוֹבָה לְ- 15:00.

הַתַּלְמִיד חָכָם אָרַז אֶת סְפָרָיו בִּמְהִירוּת, וְאָץ רָץ לְהַסְפִּיק אֶת שִׁעוּרוֹ בַּזְּמַן הַמְּיֹעָד.

נִרְאֶה הָיָה, כִּי בְּחֶפְזוֹנוֹ אֲפִילוּ לֹא עָלָה בְּלִבּוֹ הִרְהוּר קַל, כִּי יִתָּכֵן וּבְשֶלוֹ הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה…

                                                                          (מְבֻסָּס עַל '102 סִפּוּרִים' שֶׁל הָרַב צְבִי נֶקֶר)

סגירת תפריט
דילוג לתוכן