תיבת הדואר!

תיבת הדואר!

משולחנו של עורך:

תֵּבַת הַדֹּאַר, הַמִּכְתָּבִים וְהַדֹּאַר…

 

אָדָם אֶחָד נִכְנַס אֶל רַבּוֹ וְתִנָּה בְּפָנָיו אֶת צָרָתוֹ:

"רַבִּי קָדוֹשׁ! עַד עַתָּה הָיְתָה לִי עֲבוֹדָה קְבוּעָה אֵצֶל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבַּיִת הַמְּקוֹמִיִּים. מֵהַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי, פִּרְנַסְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתִּי בְּכָבוֹד. אַךְ זֶה עַתָּה קִבַּלְתִּי מִכְתַּב פִּטּוּרִין, אִבַּדְתִּי אֶת מַטֵּה לַחְמִי, וְאָנָה אֲנִי בָּא? כֵּיצַד אַאֲכִיל אֶת בְּנֵי בֵּיתִי?"

שָׁמַע הָרַב בְּקֶשֶׁב רַב, וּלְבַסּוֹף שָׁאַל: "אֱמוֹר נָא לִי, הַאִם יֵשׁ לְךָ תֵּבַת דֹאר בְּפֶתַח בֵּיתְךָ??

"אָכֵן!" – הֵשִׁיב הָאִישׁ, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִין אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין צָרָתוֹ לַתֵּיבָה שֶׁבְּבֵיתוֹ.

הָרַב הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל: "תֹּאמַר לִי, הַאִם מִפַּעַם לְפַעַם אַתָּה מְקַבֵּל בְּתֵבַת הַדֹּאַר שֶׁלְּךָ מִכְתָּבִים??"

הַתַּלְמִיד הִנְהֵן לְחִיּוּב, וְהָרַב הוֹסִיף בִּשְׁאֵלָה: "כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, הַאִם מַכִּיר אַתָּה אֶת הַדַּוָּר שֶׁמֵּבִיא אֶת הַמִּכְתָּבִים הַיְשֵׁר אֶל הַתֵּיבָה שֶׁבְּבֵיתְךָ??"

"לֹא" – הֵגִיב הָאִישׁ, אַךְ אָז נִתְקַמֵּט מִצְחוֹ בְּתִמָּהוֹן – "אֲבָל מַה זֶה מְשַׁנֶּה? בִּשְׁבִיל מַה עָלַי לָדַעַת מִי שָׂם אֶת הַדֹּאַר בְּפֶתַח בֵּיתִי? הָעִקָּר שֶׁהַמִּכְתָּבִים מַגִּיעִים בַּסּוֹף…"

חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר: יִשְׁמְעוּ נָא אָזְנֶיךָ, תַּלְמִידִי הַיָּקָר, מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. הֲלוֹא כְּשֵׁם שֶׁאֵין אַתָּה מִתְעַנְיֵן מִי הוּא הַמֵּבִיא לְךָ אֶת הַמִּכְתָּבִים, הָעִקָּר שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם הֵם מֻנָּחִים בְּתֵבַת הַדֹּאַר הַפְּרָטִית שֶׁלְּךָ, בְּדִיּוּק מִשּׁוּם כָּךְ אַל לְךָ לְהִתְעַנְיֵן וְלִדְאֹג מִנַּיִן תָּבוֹא פַּרְנָסָתְךָ. הֲלוֹא אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא זֶה שֶׁמְּפַרְנֵס אוֹתְךָ, וְהַקִצְבָּה שֶׁקָּבַע לְךָ בּוֹא תָּבוֹא. מַה לְךָ אִם כֵּן לַחְשֹׁשׁ עַל כָּךְ? יָכוֹל אַתָּה לִהְיוֹת רָגוּעַ. בְּטַח בַּהַשֵּׁם – וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ…

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן