תשובות חדשות ומרתקות ל'קושיית הבית-יוסף' – מדוע לא נקבע חג החנוכה למשך שבעה ימים?!

תשובות חדשות ומרתקות ל'קושיית הבית-יוסף' – מדוע לא נקבע חג החנוכה למשך שבעה ימים?!

תשובות מרתקות ל'קושיית הבית-יוסף' – מדוע לא נקבע חג החנוכה למשך שבעה ימים?!

פרסום ראשון ובלעדי!!!

 

א] המונח 'קושיית הבית-יוסף', הוא כינוייה העממי של קושיה ידועה בענייני חנוכה, שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים, והתפרסמה בפירוש הבית-יוסף (- על ארבעה-טורים) של רבי יוסף קארו – בעל השולחן-ערוך.

תמצית הקושיה: משך חג החנוכה נקבע לשמונה ימים, לזכר 'נס פך השמן', כאשר פך שמן ששיעור השמן שבו הספיק באופן טבעי להדלקת יום אחד בלבד, הספיק לשמונה ימים. אם כן, מדוע חוגגים את החג שמונה ימים, הרי הנס היה רק שבעה ימים מתוך שמונת הימים, שכן עבור היום הראשון היה מספיק שמן ללא צורך בנס.

הקושיה הפכה במהלך הדורות לנכס צאן ברזל בקרב לומדי התורה, ושימשה כעיסוק מרכזי בימי החנוכה. ברבות מהדרשות והשיעורים על נושאי חנוכה עולה הקושיה, ונאמרים עליה תירוצים אפשריים רבים.

לשון הבית-יוסף (בית-יוסף אורח-חיים סימן תר"ע, הלכות חנוכה) היא כך: ואיכא למידק, למה קבעו שמונה ימים, דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת, ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות.

עוד לפניו נשאלה שאלה זו על ידי כמה מן הראשונים, אך ספרי הראשונים אלו לא היו מצויים תקופה ארוכה, ולכן הקשה אותה הבית-יוסף מעצמו, כנראה מחוסר ידיעה שהראשונים הקדימוהו. הקושיה התפרסמה בשם זה, בשל אזכורה בבית-יוסף, ובלשון העם נקראה השאלה על שמו: 'קושיית הבית יוסף'.

הבית-יוסף עצמו מתרץ שלושה תירוצים: 1. שחילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים, ובכל לילה נתנו במנורה חלק אחד, והוא דלק עד הבוקר, ונמצא שבכל הלילות נעשה נס, כאשר שמן שצריך היה להספיק לשמינית הלילה בלבד, הספיק ללילה שלם. 2. שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור, נשאר הפך מלא כבתחילה, וניכר הנס אף בלילה הראשון. 3. שבלילה הראשון נתנו את כל השמן בנרות, ודלקו כל הלילה, ובבוקר מצאו את הנרות כשהם מלאים שמן, וכן בכל לילה ולילה.

הקושיה ותירוצי הבית-יוסף נידונו בהרחבה בספרי ההלכה, הפרשנות, החסידות ואפילו בספרי המוסר והקבלה. במשך השנים נוספו אלפי תירוצים וחוברו ספרים מיוחדים שאספו תירוצים לקושיה. רוב התירוצים מבוססים על אחת משלוש האפשרויות הבאות: א. גם ביום הראשון היה נס. ב. היום הנוסף נקבע על נס אחר. ג. מסיבות אחרות היה עניין בקביעת חג של שמונה ימים.

ב] נראה ליישב את שאלת הבית-יוסף באופן הנפלא הבא:

מיוחד הוא חג החנוכה, בכך שמצאנו בחז"ל דגש מיוחד על כך שיש לעשות 'פרסומי ניסא' [- פרסום הנס], ורוב מצוותיו, מנהגיו וסגולותיו, נועדו לפרסום הניסים שהתרחשו בימי החנוכה: נס פך השמן; ניצחון המכבים/החשמונאים את מלכות יוון וצבאותיה – במלחמה הרוחנית והגשמית; טיהור בית-המקדש מן הפסלים והשיקוצים וחנוכתו מחדש ובניית המזבח.

נדמה, כי אין עוד מצוה, מן התורה או מתקנת חכמים, שרוב הלכותיה ומנהגיה נסובים סביב הדרך בה ניתן לפרסם את הנס, שיהיה נוכח, פומבי ובולט – באופן המשמעותי והנרחב ביותר.

אחרי הקדמה קצרה זו, יש להשיב על שאלת הבית-יוסף בפשטות:

באמת, מצד עיקר הנס של פך השמן, היה ראוי לתקן חג בן שבעה ימים בלבד, ולא שמונה ימים.

אף שאמנם אירעו עוד ניסים רבים ונוספים – קטנים ושוליים יותר – ואם כן היה ניתן לומר כי חז"ל רצו לציין את ההודאה הנפרדת והמיוחדת עליהם, על ידי קביעת תוספת של היום השמיני. רבים מן התירוצים על שאלת הבית-יוסף, אכן צועדים והולכים בעקבותיה של הדרך האמורה, בכך שהם מתעכבים על הפרטים הקטנים ביותר של הניסים שאירעו בימים ההם, ובזאת הם מיישבים את שאלת הבית-יוסף הפלא ופלא.

אם כי, נראה לומר, כי בעיקרון, חז"ל לא היו רואים ענין וצורך לקבוע יום נוסף עבור פרטי ניסים אלו, מצד עצם היותם, קיומם והתרחשותם.

אלא, שחז"ל תיקנו את קיום היום הנוסף מן הטעם הבא: על ידי קביעת היום הנוסף, ידעו חז"ל, מיד תתעורר שאלת הבית-יוסף, על מה ולמה היום השמיני, הלא נס השמן נמשך על פני שבעה ימים בלבד?

העיסוק האינטנסיבי במציאת פתרון לשאלה זו, תיצור דיון ער ועמוק על מהות החג, ותיצור מצב בו כולם יעמיקו באירועים ובפרטים הקטנים ביותר שקרו בימים ההם, או קשורים אליהם – במישרין ובעקיפין.

עובדה זו, תביא ל'פרסומי ניסא' אדיר מאין כמותו, כפי שאכן ניתן להיווכח, בסיבוב קצר בין בתי-המדרש ועולם-הישיבות, בתקופת החנוכה, וברפרוף קל בספרי עיון, הגות והלכה העוסקים בחג החנוכה. אלפי התשובות שניתנו לשאלה זו במהלך השנים, מוכיחים כאלף עדים על הצלחת הרעיון המקורי, היצירתי והמרתק, לפרסם את הנס כמה שיותר.

ניתן לומר בזהירות, כי ה'פרסומי ניסא' הגדול בדורנו, לכל הפחות מהגדולים ביותר, בוודאי בבתי המדרש ובהיכלי התורה – הוא העיסוק ההמוני והעצום בנידון, מדוע נקבעו שמונה ימים ולא שבעה.

נמצא, כי תשובה זו לשאלת הבית-יוסף, כוללת בחובה את רוב התשובות האחרות. כי אכן כולם נכונים וישרים, שהרי מטרת תוספת היום השמיני, היא ההגעה אל כל אותם תשובות נפלאות, שכן בכך זוכים הניסים של הימים ההם ל'פרסומי ניסא' גדול, עצום ורב.

נוסיף, כי כבר מצאנו רעיון על משקל זה, בחג הפסח, שניתנה בו מצוה מיוחדת מן התורה של 'והגדת לבנך', ולפיכך קבעו חז"ל שיש לערוך בסעודת ליל-הסדר שינויים רבים ככל האפשר, מבכל ארוחות לילות השנה, זאת – 'כדי שישאלו התינוקות', ובכך תתקיים מצוות 'והגדת לבנך' בהידור רב.

כמו כן בענייננו, בבסיס קביעת חז"ל את היום הנוסף, עמדו הכוונה והרצון, שהתהייה המתבקשת מאליה, תצוף, תעלה ותרים גבות רבות ככל היותר. חז"ל עשו זאת 'כדי שישאלו הבריות'. בכך כיונו חז"ל, כי מצוות ה'פרסומי ניסא' תתקיים ותיושם באופן המושלם ביותר.

ג] תירוץ נוסף לשאלת הבית-יוסף:

יש ליישב את השאלה באופן נוסף, בדרך דרשה ומליצה.

באם נשים לב, נגלה תופעה מעניינת. המספר 8 חוזר על עצמו בהקשרים רבים לחנוכה. בשורות הבאות אפרט כמה מהם:

  1. המילה 'חשמונאים' מורכבת מן האות ח' ומן האותיות 'שמונאים'. התרגום המספרי (-המכונה גימטרייה) של האות ח' – הוא כמובן 8. למילה 'שמונאים' גם כן ישנה משמעות של המספר 8, כביכול בלשון רבים.

יש לציין, כי אכן מצאנו בתיאור הרוקח בסידורו (סידור התפילה לרוקח, חלק ב עמוד תשטז, ענייני חנוכה) מקור ואסמכתא לכך, שמשפחת החשמונאים הייתה בת 8 נפשות, אב ושבעת בניו, ראה שם תיאורו בהרחבה.

  1. במקור, המילה 'חנוכה' נרשמת כמילה חסרה: 'חנכה'. והנה הערך המספרי של המילה 'החנכה', הוא 88 – היינו המספר 8 המופיע פעמיים ברציפות.

  2. בכל ימות החג יחד, מדליקים בסה"כ – 36 נרות, ויחד עם שמונת השמשים – 44 נרות. 4 + 4 = 8.

  3. הנס העיקרי אותו מציינים בחנוכה, הוא 'נס פך השמן' שורש המספר 'שמונה' הוא ש.מ.נ. – ממש כמו המילה: 'שמן'. נמצא כי הדבר שמסמל את הנס העיקרי של חנוכה – הלא הוא השמן, מסתתר בתוך שורש המספר 8.

כמו כן, יש הכותבים את המילה 'פך' באיות שונה – 'פח', היינו: 'נס פח השמן'. פ"ח – בגימטרייה 88; והנה אנו מוצאים שוב את המספר 8 פעמיים רצופות.

  1. כידוע מספרי הקבלה, המספר 8 מכוון כנגד המושגים 'נס ומופת שהם למעלה מן הטבע'. אם כן, אין מספר שיכול לבטא את הניסים העצומים שהתרחשו בימים ההם, יותר מאשר מספר זה.

  2. אחד מן הימים האמצעיים של חג החנוכה, כלומר היום הרביעי או החמישי שלו, חל תמיד ביום ה-88 של השנה.

זאת על פי החשבון הבא: חודש תשרי הוא תמיד מלא – בן 30 יום. חודש חשוון לעומתו, בחלק מהשנים חסר ובחלקם מלא. במידה וחודש חשוון חסר – הרי לנו 59 יום עד לסוף חודש חשוון, אולם במידה והוא מלא – סיכום הימים עד סופו של חשוון הוא 60 יום. נמצא איפה, שחג החנוכה [- כ"ה כסלו] ראשיתו ביום ה-84 או ביום ה-85 מתחילת השנה; תלוי באורכו של החודש הקודם – הלא הוא חודש חשוון.

עתה, כאשר נמלא את מספר הימים כדי להגיע ליום ה-88, נגלה שהוא חל תמיד: או ביום הרביעי של חנוכה, או ביום החמישי שלו, היינו – באחד משתי הימים שבאמצע החג. והנה לנו שוב המספר 8 בכפילות רצופה עם קשר ישיר וקבוע אל החג.

  1. בתאריך י"ז בניסן, יום לאחר הקרבת העומר במקדש, הותרה אכילת חדש [- מחמשת מיני דגן] בכל המדינות [לעומת הקרבת מנחות בבית-המקדש מן התבואה החדשה, שמותרת רק לאחר מכן, על ידי הקרבת שתי הלחם בחג השבועות – ו בסיון]. בימינו אכילת חדש מותרת בכל מקום רק החל מי"ז בניסן [לעומת תקופת בית המקדש, שאכילת חדש הותרה בחלק מהמקומות כבר יום קודם לכן, בט"ז ניסן, יום הקרבת העומר].

כלומר, ראש-השנה לאכילת תבואה חדשה במדינות, חל ביום זה [ועיין בזה עוד בגמרא ראש-השנה דף ז ב].

והנה, לפי תיאור המשנה, הכנת מנחת העומר נעשתה ברושם גדול בתקופת בית שני, 'כדי להוציא מליבן של צדוקים', כלומר לבטל את דעת הצדוקים שסברו שיש להקריב את העומר במוצאי שבת שאחרי יום טוב ולא ביום ט"ז בניסן.

כ"ה בכסלו, בו מתחיל חג החנוכה, מסמל בין השאר את ניצחון החכמים, הפרושים והנשמעים לדבריהם, על המתייוונים והמורדים בדברי חכמים.

תאריך זה חל לאחר 8 חודשים ו-8 ימים מי"ז בניסן.

  1. הקשר זה דומה להקשר המופיע בקטע הקודם:

את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. יש שנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, ואז קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה מבין שתיהן.

פרשת וישב היא הפרשה התשיעית בתורה, ובאה לאחר פרשת וישלח שהיא פרשה מספר 8 מתחילת התורה.

הבאנו כאן 8 הקשרים בין המספר 8 לבין חג החנוכה. ישנם הקשרים נוספים, רבים וטובים, אך נסתפק כעת ברשימת ההקשרים המנויה כאן.

מעתה יש לומר, שלפיכך קבעו חז"ל את חג החנוכה למשך 8 ימים, כדי לרמוז לכל אותם הקשרים.

 

לתגובות והערות,

יצחק סילמן –

is0504193355@gmail.com

סגירת תפריט

הצטרפו היום לקבלת תזכורת קבועה כדי שלא תשכחו ללמוד כל יום שיעור קצר במשנה

הצטרפו לקבוצה שקטה לקבלת שתי משניות יומיות בגישה ייחודית שמספרת את המשנה בצורה מוחשית מפי הרב יונתן שטנצל בחברותא עם הרב אהרן קסטל

הרב שמואל נבון - המשנה היומית ביוטיוב 1

הירשמו כמנויים לערוץ היוטיוב הנפלא של הרב שמואל נבון לשיעורים נפלאים  עם חוויה ויזואלית מושכת

הצטרפו לקבוצה שקטה לקבלת שתי משניות יומיות בשפת היידיש בהסברה נפלאה של המג"ש הרב שבח שווארץ

הרשמו לקו הטלפון של אמר אביי לקבלת צנתוק על מבחר מגוון של שיעורים מרתקים במספר – 025097270 שלוחה 81

דילוג לתוכן