מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

כִּסּוּי הַדָּם

מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דָּם שְׁחִיטַת חַיָּה טְהוֹרָה אוֹ עוֹף טָהוֹר שֶׁנֶּאֱמַר ""אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר" (וַיִּקְרָא יז, יג)לְפִיכָךְ חַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיְּכַסֶּה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם".(רַמְבָּ"ם הל' שְׁחִיטָה פֶּרֶק יד)

כַּמָּה טְעָמִים נֶאֶמְרוּ בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל כִּסּוּי הַדָּם.

בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ כָּתַב:

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בַדָּם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְאִסּוּר דָּם (מצוה קמח), וְלָכֵן רָאוּי לָנוּ לְכַסּוֹת הַנֶּפֶשׁ וּלְהַסְתִּירוֹ מֵעֵין רוֹאָיו טֶרֶם נֹאכַל הַבָּשָׂר, כִּי גַם בָּה נִקְנֶה קְצָת אַכְזְרִיּוּת בְּנַפְשֵׁנוּ לֶאֱכֹל הַבָּשָׂר וְהַנֶּפֶשׁ נִשְׁפָּךְ לְפָנֵינוּ. וּבַבְּהֵמוֹת לֹא נִצְטַוִּינוּ כֵּן, לְפִי שֶׁדַּם הַבְּהֵמוֹת נִיתָּן לְקָרְבָּן לְכַפָּרָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ וְאִי אֶפְשָׁר לְכַסּוֹתוֹ. (סֵפֶר הַחִנּוּךְ מִצְוָה קפ"ז)

ובפירוש הכלי יקר (וַיִּקְרָא יז, יג):

עִקָּר טַעַם הַכִּסּוּי הוּא לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אֲכִילַת דָּם. אֲבָל בִּבְהֵמוֹת אֵין צֹרֶךְ בְּהֶכֵּר זֶה כִּי כְּבָר הוּא מְזֹרָז וְעוֹמֵד בְּמַה שֶׁרוֹאֶה שֶׁנִּתָּן הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ כמ"ש "וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם".

דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁבָּשָׂר חַיָּה וְעוֹף אֵינָן בַּנִּמְצָא, וְהֵם מְחֻסְּרֵי צִידָה וּבָאִין לָאָדָם עַל יְדֵי טֹרַח גָּדוֹל אוֹ בְּיֹקֶר וּמִצַּד הֱיוֹת הַדָּבָר חָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יֹאכַל הַבָּשָׂר עִם הַדָּם עַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר עַל יְדֵי כִּסּוּי.

וּבַמֶּה מְכַסִּים אֶת הַדָּם?

בַּתּוֹרָה נֶאֱמַר: "וְכִסָּהוּ בְּעָפָר", אַךְ מָצָאנוּ בַּמִּשְׁנָה "מְכַסִּין בֶּזֶבֶל הַדַּק, וּבְחוֹל הַדַּק, בְּסִיד, וּבְחַרְסִית, וּבִלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן". (פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה ז')

וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֵפֶר, וַאֲפִילוּ זָהָב שָׁחוּק, מְכַסִּים בָּהֶם.

וְכָךְ נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא:

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵין לוֹ אֵפֶר לְכַסּוֹת, שׁוֹחֵק דִּינָר זָהָב וּמְכַסֶּה. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת,שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה. בִּשְׁלָמָא שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה אַשְׁכְּחַן אֵפֶר דְּאִיקְּרֵי עָפָר [שֶׁנֶּאֱמַר "מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"] אֶלָּא דִּינָר זָהָב מְנָלַן? אָמַר ר' זֵירָא (אִיּוֹב כח, ו) "וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ". (חוּלִין פח:)

וּמִגְּמָרָא זוֹ לָמַדְנוּ מוּסָר:

"וְאֵין לוֹ לְאָדָם לְהָנִיחַ מֵעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּמֶיהָ, שֶׁהֲרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לָקַח הַלּוּלָב בְּאֶלֶף זוּז. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת חוּלִין בְּעִנְיַן כִּסּוּי הַדָּם: הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ עָפָר וְשָׁחַט, שׁוֹחֵק דִּינָר זָהָב וּמְכַסֶּה בּוֹ, הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְאֵין לוֹ עָפָר שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה בַּאֲפָרוֹ. וְצָרִיךְ הָעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁיַּרְאֶה לַכֹּל שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלָיו וְשֶׁאֵינוֹ קָץ בָּהּ". (סֵפֶר רֵאשִׁית חָכְמָה הַקְדָּמַת פֶּרֶק הַמִּצְוֹת)