יש לך מושג!

מְעֵט, הרב אשר שיק שליט"א: 

סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים

בְּפֶרֶק ה' דָּנָה הַמִּשְׁנָה בִּסְפֵקוֹת טֻמְאָה שׁוֹנִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְנְפָרֵט כַּמָּה מֵהֶם.

"שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכָלוּ, הִזָּה וְשָׁנָה [הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי וְשָׁנָה בַּשְּׁבִיעִי] וְטָבַל וְטָהַר, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. [שֶׁעַל הַטָּהֳרוֹת שֶׁנָּגַע אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ בִּשְׁבִיל הָרִאשׁוֹן, וְכֵן עַל הַטָּהֳרוֹת שֶׁנָּגַע אַחַר שֶׁהָלַךְ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁנִי, עַל שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹמֵר "סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר"]. אָמְנָם: "אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת" [שֶׁהֲרֵי מִמָּה נַּפְשָׁךְ יֵשׁ כָּאן טֻמְאוֹת לְפָנֵינוּ, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹ הַשְּׁנִיּוֹת, וְלָכֵן אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְטַהֲרָן, וַהֲרֵי הֵם טְמֵאוֹת מִסָּפֵק, וְאִם הִיא תְּרוּמָה אֵין שׂוֹרְפִים אוֹתָהּ מִסָּפֵק]. (מִשְׁנָה ג')

וּמִקְרֶה נוֹסָף:

"שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִים. וְאִם נִשְׁאֲלו שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טְמֵאִים" (מִשְׁנָה ה')

אִם נִשְׁאֲלוּ כָּל אֶחָד לַחֲכָמִים עַל סְפֵקוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְטַמְּאָן, דְּהָא קָיְימָא לָן סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר. וְאִם בָּאוּ בְּבַת אַחַת, הוֹאִיל וּבְהוֹרָאָה אַחַת יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר טְמֵאִין אַתֶּם אוֹ טְהוֹרִים אַתֶּם, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לוֹמַר טְהוֹרִים אַתֶּם שֶׁהֲרֵי אֶחָד וַדַּאי טָמֵא. (רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא).

וְיֵשׁ מִקְרִים שֶׁמְּטַמְּאִים גַּם סָפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

"מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה", וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. (מִשְׁנָה ז')

לְגַבֵּי הָרֹק, אֵין מְטַהֲרִים מִסָּפֵק, כֵּיוָן שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים עַל כָּל רו‍ֹקִין הַנִּמְצָאִים, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ בְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה יא, שֶׁדָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה, וַאֲפִילוּ אַב הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים [כְּגוֹן נָכְרִי, שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו לִהְיוֹת כְּזָב וְרֻקּו‍ֹ טָמֵא], סְפֵקוֹ טָמֵא אֲפִילוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

וּלְגַבֵּי הַבְּגָדִים, שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁדָּרַס עֲלֵיהֶם זָב אוֹ זָבָה וְטִמְּאוּם בְּטֻמְאַת מִדְרָס, אָנוּ הוֹלְכִים אַחַר הָר‍ֹב, וְאִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר זָבִים וְזָבוֹת, שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְאֵין אוֹמְרִים כָּאן סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *