תפריט
לאחר שבסוף מסכת בבא מציעא למדנו בפרק הבית והעליה, כמה דיני שכנים, כגון שכנים בבית משותף שנפל, ממשיכה מסכת בבא בתרא בפרק הראשון, פרק השותפין, בעניני שכנים ושותפים, כגון בחצר משותפת, מה חובותיהם זה לזה מבחינת הרחקת נזקים, ומה הדין כשרוצים לחלוק את השותפות.
ומענין לענין באותו ענין הפרק השני, פרק לא יחפור, בדיני הרחקת נזיקין. שלא לגרום נזק לשכינו או לרבים.
הפרק השלישי, חזקת הבתים, עוסק ברובו בעניני החזקות: חזקת שלש שנים [חזקת טענה לבעלות], חזקת נזיקין [לטעון שהיתה מחילה], וכן חזקת קנין.
פרקים ד' עד ז' עוסקים בדיני מכירה. פרק רביעי, המוכר את הבית, במכירת קרקעות: בתים, שדות, בורות וכדומה. פרק חמישי, המוכר את הספינה, עוסק במכירת מטלטלין, בעלי חיים, תבואה ופירות, משקאות וכדומה. וכן פרקים ששי ושביעי עוסקים גם הם בדיני מכירה שונים.
הפרק השמיני, יש נוחלין, בדיני ירושות: מי זכאי לרשת, מהו סדר הקדימה בירושות, והחובות המוטלים על היורשים, כגון לזון את הבנות שלא קיבלו חלק בירושה.
גם הפרק התשיעי עוסק בענין הירושה, ההנהגה עמה לאחר פטירת המוריש. ומה הדין כשיש ספק למי מגיעה הירושה. וכן דן בצוואת שכיב מרע ובחלוקת הרכוש על ידי האב מחיים.
הפרק העשירי עוסק בדיני שטרות ובעניני שעבוד קרקעות וערבות.
ומדוע מסכת זו היא האחרונה בין שלשת הבבות של "מסכת נזיקין"?
כותב הרמב"ם: "וסידר החלק הזה באחרונה, בשביל שכולה קבלה ודברי סברות, ולא התבאר מן התורה".
ואין כוונת הרמב"ם שאין כאן איסורים מן התורה. שהרי חיוב הרחקת נזקים יש לנו ללמוד מכמה פסוקים: "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד), "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). והטור הביא הפסוק "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז): הקפידה תורה שלא יעשה אדם בתוך שלו דבר הגורם נזק לחבירו, והאיסור הוא מן התורה. (ביאור הגר"א סי' קנ"ה ס"ק ח).
וכן לגבי חזקה (חזקת קנין) איתא בגמרא (קדושין כו.) ובחזקה מנלן? אמר חזקיה אמר קרא (ירמיה מ, י) "ושבו בעריכם אשר תפשתם", במה תפשתם, בישיבה. דבי ר' ישמעאל תנא "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא, לא), במה ירשתם, בישיבה.
ודיני נחלות הרי הם מפורשים בתורה בפרשת פינחס.
