מסכת סנהדרין

נאמר בתורה (דברים טז, יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק".

שלשה סוגי בתי דינים הם: בית דין של שלשה, של עשרים ושלשה, ובית דין של שבעים ואחד.

בית דין של שבעים ואחד, הסנהדרין הגדולה, היה רק אחד. בזמן בית המקדש היה מושבו בלשכת הגזית. שנאמר "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". לפני שנחרב בית המקדש  החלה הסנהדרין לגלות, כשם שהשכינה גלתה ממקומה בבית המקדש עשר מסעות, כן גלתה הסנהדרין עשר גלויות: מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא… ומשם עתידין ליגאל. (ראש השנה דף לא.).

את מנין השבעים ואחד למדנו מבית דינו של משה רבינו, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במדבר יא, טז) ומשה על גביהן – הרי שבעים ואחד.

מבית דין זה היתה תורה יוצאת לכל ישראל, והם שקבעו הלכות גזירות ותקנות. דנו דיני נפשות, וייחסו את הכהנים הראויים לעבודה בבית המקדש.

אמנם, צותה תורה להעמיד גם בתי דין של עשרים ושלשה בכל עיר הראויה לכך ובכל שבט ושבט, כנאמר בפסוק הנ"ל: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". בית דין זה נקרא "סנהדרין קטנה". וגם הוא ראוי לדון דיני נפשות.

אך לדיני ממונות, אין צורך להזדקק לבית דין של עשרים ושלשה, והם נידונים בבית דין של שלשה. ישנם דברים המצריכים דיינים מומחים, ויש הנדונים בשלשה הדיוטות.

במסכת סנהדרין, שתילמד בע"ה בחודש זה, יפורטו דיני מינוי בתי הדינים הנ"ל, מי הם הראויים לדון, [וכן הראויים להעיד] מה דנים בכל בית דין, וכיצד סדר הדין, קבלת העדים, חקירתם, הדיון ופסק הדין, הן בדיני נפשות והן בדיני ממונות.

כמו כן למדנו במסכת זו דיני מלך וכהן גדול (בפרק שני), ובפרקים ו' וז' על ביצוע ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג (מיתת סייף) וחנק.

בפרקים ז' ח' וט', מפרטת המשנה מי הם החייבים סקילה, ומי שריפה, הרג או חנק.

פרק י' (במשניות – ובגמרא הוא פרק י"א) הוא פרק "חלק", המתחיל במילים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". ובו מפורטים אלו שאין להם חלק לעולם הבא. וכן דיני עיר הנידחת שרוב אנשיה עבדו עבודה זרה.

ובפרק י"א דיני זקן ממרא, הממרה את פי בית דין הגדול שבירושלים (הסנהדרי הגדולה), ודין נביאי השקר.

ואנו אין לנו אלא להתפלל: השיבה שופטינו כבראשונה, ותגאל אותנו בקרוב, כמו שנאמר

(ישעיה א, כו) "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", במהרה בימינו אמן.