תפריט
רבי משה לנדינסקי זצ"ל, שידע את כל התורה כולה בעל פה, נסע פעם עם עגלון וישב מאחור, מה עשה בזמן הנסיעה? מכורבל בפרוה שלו, בקור הרוסי, ישב ומלמל משניות בעל פה, אמר… ואמר… ואמר…
פתאום ב'סדר נזיקין' הוא נעצר במשנה כלשהי, כי הוא לא זכר מילה אחת באותה משנה. מילה אחת הוא לא זוכר …
מה עשה השי"ת? אחרי זמן מה, הם נעצרו בפונדק דרכים, 'קרעצ'מע' – קוראים לזה, אשר משמש כאכסניה ובית מלון לאנשים שבדרך. יש שהולך לאכול, יש שהולך לנוח, ורבי משה לנדינסקי דבר ראשון רץ לבעל ה'קרעצ'מע' – בעל האכסניה, שהיה יהודי, ושאל אותו: 'אולי יש אצלך משניות נזיקין?'
אמר לו בעל האכסניה: "כן, בדיוק את הכרך הזה יש לי!…" לא היה לו את כל הש"ס משניות, רק את הכרך הזה היה לו. נתן לרבי משה את המשניות ורבי משה כמו שיכור… צמא… פותח את המשניות, ומה בדק?! מה המילה שחסרה לו. בסדר, הוא כבר יודע מה שהיה חסר לו! והוא חוזר בחזרה לכרכרה. יושב ואומר הלאה, מוכן לנסיעה.
לאחר מכן הוא הגיע לראדין…
כשהגיע לראדין נכנס אל ה'חפץ חיים'… וסיפר להח"ח את המופת הגדול שהקב"ה עשה איתו בדרך, שהוא בדיוק נקלע לאכסניה ששייכת ליהודי, ובדיוק היו רק משניות נזיקין, וככה היה יכול להשלים מה שהיה חסר לו… וזה ממש הציל אותו. ב"ה . כך הוא מספר בשמחה להח"ח.
והח"ח ישב עם הראש למטה כדרכו בקודש ומתחיל למלמל, ואומר הח"ח: "ר' משה… אבל שם בעולם הבא, אין 'קרעצ'מע', אין שם אכסניה בדרך"…
אם באים לשם ויודעים את המשניות – אז יודעים, אך אם לא יודעים את המשניות – אז אף אחד לא יתן לו משניות להסתכל, ואף אחד לא יתקן לו…" 'אשרי מי שבא לכאן, ותלמודו בידו' – אמר ה'חפץ חיים'.
(ספר 'חשקת התורה' מתוך דרשות ושיעורי הגאון רבי. משה מרדכי הלוי שולזינגר זצ"ל בעל 'משמר הלוי)
