תפריט
פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, וְכוּ', פְּסוּלָה. (פרק א' משנה ג')
שנינו במשנה זו שאם יש סדין מעל הסכך להגן מהשמש, או תחת הסכך להגן שלא יפלו עלים וקיסמים, הסוכה פסולה, ופירש רש"י (י' א' ד"ה או) שסדין הוא סכך פסול, ואע"פ שיש גם סכך כשר שצלתה מרובה מחמתה, מכל מקום שיטת רש"י שסכך פסול תחת או מעל סכך כשר, פוסל את הסכך הכשר, ונמצא ששוב אין שיעור סכך כשר. ומטעם זה שנינו לעיל (מ"ב) 'העושה סוכה תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית', משום שהאילן הוא סכך פסול, והוא פוסל את הסכך הכשר תחתיו, ודרשוהו מקרא 'בסוכות תשבו', לא בסוכה שתחת האילן.
תוספות חולקים על פירוש רש"י וסוברים שסכך פסול אינו פוסל סכך כשר תחתיו או על גביו, אלא כל שיש שיעור סכך כשר, לעולם הסוכה כשרה, ומה ששנינו שסוכה תחת האילן פסולה, הוא משום שהאילן צלתו מרובה מחמתו (עי' קרבן נתנאל אות ע'), וסוברים תוספות שכל שיש עוד שיעור סכך על גבי סוכה, שוב אינו בכלל 'בסוכות תשבו', אלא הוא יושב גם תחת האילן.
ולפי תוספות קשה מה ששנינו במשנה זו 'פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר וכו', פסולה', שהרי לפי שיטתם סכך פסול אינו פוסל סכך כשר, ורק כשיש עוד צל מלבד הסכך הסוכה פסולה מכח קרא 'בסוכות תשבו', שצריך לישב רק בצל סוכה, אבל כאן אין עוד צל, שלא נחשב עוד צל אלא אם כן יש הפסק אויר בין הסכך כשר לסכך פסול (עי' מפרשים שם), ולכן הביאו תוספות פירוש אחר מהגאונים ש'פירס עליה סדין' מיירי שהסכך של הסוכה חמתו מרובה מצלתו, וצריך את הסדין להשלים שיעור סוכה, ורק באופן זה הסוכה פסולה.
והנה בשולחן ערוך (סי' תרכ"ט סעיף י"ט) הובאה דיעה זו בשם יש אומרים, וכתב המגן אברהם (ס"ק כ"ד) שאם הגשמים נוטפים מהסכך, מוטב לפרוס סדין מאשר לאכול חוץ לסוכה, משום שלדיעה זו הסוכה כשרה, אבל לא יברך, שספק ברכות להקל.
ולפי זה סוכה שיש עליה גג נפתח, לכאורה אפשר לסגור את הגג בשעת ירידת גשמים, ויצא ידי חובתו לפי דיעה זו, שהרי ברוב האופנים אין אויר הרבה בין הסכך לגג. [יש ראשונים שחילקו שאם הסכך כשר קדם, הסוכה כשרה, ואם הסכך פסול קדם, הסוכה פסולה, וגם לפי זה כאן הסוכה כשרה, שהסכך קדם לגג].
אמנם נראה שהסוכה פסולה מדאורייתא מטעם אחר, ששנינו במשנה ו' דין 'גזירת תקרה', שאסור מדרבנן לסכך בנסרים רחבים, שאם נכשיר בהם, יאמרו אנשים מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת ביתי, וביאר שם רש"י, וז"ל, וההוא ודאי פסול, דסוכה אמר רחמנא, ולא ביתו של כל ימות השנה', ומבואר שביתו של כל השנה אינו נקרא סוכה, וכשסוגר את גגו, חוזר החדר להיות ביתו של כל השנה, ורק בסדין כתב המגן אברהם שהסוכה כשרה, כיון שבסדין לא נעשה ביתו של כל השנה.
ולפי זה יש ליישב סתירה במשנה ברורה, שפסק (סי' תרכ"ט ס"ק נ"ז) את דברי המגן אברהם הנ"ל שאם הגשמים נוטפים מהסכך, מוטב לפרוס סדין מאשר לאכול חוץ לסוכה, כיון שלדיעה אחת יוצא ידי חובתו, ומאידך פסק (סו"ס תרל"ט) שאם קידש בטעות בשעה שהגג היה סגור, מה שבירך 'לישב בסוכה' היתה ברכה לבטלה, ופותח את הגג וחוזר ומברך, ומבואר שלא יצא אפילו לדיעה אחת, ולפי מה שנתבאר, ניחא, ששם מיירי בגג ונחשב ביתו של כל השנה. [ויש להסתפק בסוכה עם גג שבנאה רק לשבעה ימים אם נחשב ביתו של כל השנה].
