אָב קָשִׁישׁ וּבְנוֹ יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל בְּפַּארְק הוֹמֶה-אָדָם. הַבֵּן קָרָא בָּעִתּוֹן לַהֲנָאָתוֹ, וְהָאָב הַזָּקֵן הִבִּיט סָבִיב כְּשֶׁלְּפֶתַע הִבְחִין בְּצִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת.
הוּא פָּנָה לַבֵּן וְשָׁאַל: "יוֹנִי, אֵיזוֹ צִפּוֹר זוֹ?".
יוֹנִי הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵהַדַּפִּים. "דְּרוֹר", אִנְפֵּף בִּמְהִירוּת וְשָׁב לְעַיֵּן בְּגִלְיוֹן-הַנְּיָר שֶׁלְּפָנָיו.
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, שָׁב הָאָב וְשָׁאַל אֶת אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה.
"אַבָּא, זוֹ צִפּוֹר דְּרוֹר", עָנָה יוֹנִי, סַבְלָנוּתוֹ פּוֹקַעַת.
לְאַחַר מִסְפַּר רְגָעִים, כַּאֲשֶׁר חָזַר הָאָב הַקָּשִׁישׁ עַל הַשְּׁאֵלָה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, הַבֵּן חֲסַר הַסַּבְלָנוּת הֵשִׁיב בְּזַעַף: "זוֹ דְּרוֹר, אַבָּא. דְּרוֹר!".
בַּפַּעַם הָרְבִיעִית כְּבָר אִבֵּד יוֹנִי אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת. "אַבָּא, לֹא אָמַרְתִּי כְּבָר הֲמוֹן פְּעָמִים שֶׁזּוֹ צִפּוֹר דְּרוֹר??".
חִיּוּךְ עָצוּב נִמְתַּח עַל פָּנָיו שֶׁל הַזָּקֵן. הוּא נָטַל שַׂקִּית שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל יָדוֹ וְשָׁלַף מִתּוֹכָהּ יוֹמָן מְאֻבָּק.
בְּיָדַיִם רוֹטְטוֹת מִזִּקְנָה פָּתַח אֶת הַיּוֹמָן בִּמְקוֹם הַסִּימָנִיָּה שֶׁנִּתְחֲבָה בּוֹ, וּבִקֵּשׁ מִיּוֹנִי: "בְּנִי הַיָּקָר, קְרָא בְּבַקָּשָׁה בְּקוֹל רָם אֶת הַקֶּטַע הַזֶּה". הוּא הֶחֱוָה בְּיָדוֹ עַל הַמִּקּוּם.
יוֹנִי נָטַל אֶת הַיּוֹמָן, קֵרֵב אֶל עֵינָיו וְהֵחֵל לִקְרֹא: "הַיּוֹם יוֹנִי הֶחָמוּד, שֶׁרַק לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים חָגַג יוֹם הֻלֶּדֶת 3, יָשַׁב אִתִּי בַּפַּארְק. צִפּוֹר דְּרוֹר נָחֲתָה מוּלֵנוּ. 21 פְּעָמִים שָׁאַל אוֹתִי יוֹנִי אֵיזוֹ צִפּוֹר זוֹ, וְ-21 פְּעָמִים הֵשַׁבְתִּי לוֹ שֶׁזּוֹהִי צִפּוֹר דְּרוֹר. חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁאַל אוֹתִי אֶת הַשְּׁאֵלָה, וּלְרֶגַע לֹא כָּעַסְתִּי עַל תְּמִימוּתוֹ הַמַּקְסִימָה. אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ. גַּם 100 פַּעַם הָיִיתִי עוֹנֶה לוֹ, לוּ רַק הָיָה שׁוֹאֵל…".
דִּמְעָה זְעִירָה בִּצְבְּצָה בְּזָוִית עֵינוֹ שֶׁל יוֹנִי, וְהוּא חִבֵּק אֶת אַבָּא הַמָּסוּר. "אֶשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת יוֹתֵר סַבְלָנִי לָאֲנָשִׁים", הִבְטִיחַ.
דִּמְעָה אַחֶרֶת זָלְגָה לָהּ בְּבַיְשָׁנוּת מֵעֵינָיו שֶׁל הָאָב, שֶׁכְּבָר רָאוּ הַכֹּל.
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת נוֹקֵף בְּתוֹכֵנוּ – כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ – מַצְפּוּן עַל הַזְּמַן שֶׁמֻּקְדָּשׁ, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן לֹא מֻקְדָּשׁ, עַל-יָדֵינוּ לְלִמּוּד תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים יוֹתֵר, אַךְ לֹא בְּהֶכְרֵחַ מִתְאַמְּצִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. "גַּם כָּכָה אֵין לִי זְמַן לִנְשֹׁם", מְסַנְגֵּר הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ. "יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַטָּלוֹת עַל הָרֹאשׁ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְפַנּוֹת זְמַן לְלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת?".
אַךְ נִדְמֶה, שֶׁאֵין עָסוּק בְּתֵבֵל מֵאֲשֶׁר בּוֹרֵא הָעוֹלָם. בְּכָל רֶגַע הוּא מְחַיֶּה אֵין-קֵץ בְּרִיּוֹת, מַזְרִים חַמְצָן אֶל נִשְׁמַת אַפָּם שֶׁל עֶשְׂרוֹת טְרִילְיוֹנֵי יְצוּרִים חַיִּים וּמְתַפְעֵל אֶת מַעַרְכוֹתֵיהֶם, סוֹלֵל אֶת דַּרְכָּם שֶׁל אֵינְסְפוֹר כּוֹכָבִים וְגָלָקְסְיוֹת, וּמַחֲזִיק אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ עַל בְּלִימָה.
וּבְכָל זֹאת וְלַמְרוֹת כָּל הָעִסּוּקִים, בְּחַסְדּוֹ הֶעָצוּם שֶׁאֵין מִלִּים לְתָאֲרוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ מוֹצֵא זְמַן גַּם אֵלֵינוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ הַקְּטַנִּים. לְהַסְפִּיק לָנוּ כַּלְכָּלָה, לְזַמֵּן לָנוּ יְשׁוּעָה נִזְקֶקֶת, לְהַשְׁלִים כָּל צֹרֶךְ, אוֹ בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת: לְחַיּוֹת אוֹתָנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת.
כֵּיצַד אֵפוֹא נִתָּן שׁוּב לוֹמַר אֶת הַטַּעֲנָה הַמְּגֻחֶכֶת "אֵין לִי זְמַן"?