תפריט
הַשּׁוּק הַיַּרְדֵּנִי הָמָה אָדָם. סוֹחֲרִים וַאֲנָשִׁים, סְחוֹרוֹת וְדוּכָנִים הָיוּ פְּזוּרִים בְּכָל מָקוֹם. צְעָקוֹת שֶׁל רוֹכְלִים הִתְעַרְבְּבוּ עִם רֵיחוֹת הָאֹכֶל הַמִּזְרָחִי הָעֲסִיסִי. גַּם בַּעֲלֵי חַיִּים פִּזְּזוּ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַמַּרְאֶה הָיָה מְשׁוֹבֵב לֵב.
"כַּמָּה עוֹלֶה הַגָּמָל הַזֶּה?" – שָׁאַל יָאסִין בְּהִתְעַנְיְנוּת אֶת הַסּוֹחֵר הַבֶּדוּאִי שֶׁעָמַד עַל יַד הַחַיָּה בַּעֲלַת הַגִּבְּנוֹת.
"אֶלֶף דּוֹלָר", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.
יָאסִין חִשֵּׁב בְּמוֹחוֹ אֶת עֲלוּת הַגָּמָל בַּשּׁוּק הַיַּרְדֵּנִי וְאֶת הַמֶּכֶס שֶׁיֵּאָלֵץ לְשַׁלֵּם עַל הַעֲבָרַת הַגָּמָל אֶל אֶרֶץ מְכוֹרָתוֹ, וְנִרְתַּע. זֶה הָיָה נִרְאָה לוֹ יָקָר מִדַּאי.
"תַּגִּיד, אֵין לָכֶם מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר זוֹל?", שָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר בִּקְרִיצָה. הַלָּה הֵשִׁיב בִּקְרִיצָה מִשֶּׁלּוֹ, וְלָחַשׁ בְּאָזְנוֹ: "הָאֱמֶת? יֵשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר שָׁוֶה!".
"מָה?", הַסַּקְרָנוּת גָּדְשָׁה אֶת יָאסִין.
"תִּרְאֶה, יֵשׁ לָנוּ מוּצָר שָׁוֶה בִּמְיֻחָד, שֶׁפָּטוּר מִדְּמֵי מֶכֶס. הַחֹק אוֹמֵר שֶׁעַל חֲמוֹרִים לֹא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם מַס בִּכְנִיסָה לַמְּדִינָה. יֵשׁ לָנוּ גָּמָל שֶׁצָּבַעְנוּ בְּאָפֹר, וְהוּא נִרְאֶה כָּעֵת בְּדִיּוּק כְּמוֹ חֲמוֹר. תּוּכַל לָקַחַת אוֹתוֹ בְּ-1000 דּוֹלָר, אֲבָל לֹא תִּצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם עָלָיו מֶכֶס. רוֹצֶה?".
יָאסִין הִסֵּס לְרֶגַע, וְאָז הֶחֱלִיט שֶׁהָעִסְקָה הַחֶסְכוֹנִית מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינָיו. אֶלֶף דּוֹלָרִים עָבְרוּ מִיָּד לְיָד, וְהָעִסְקָה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ. יָאסִין אָחַז בְּמוֹשְׁכוֹת הַגָּמָל הֶאָפֹר וּפָנָה לָלֶכֶת.
כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁעוֹת הוּא הִגִּיעַ לַגְּבוּל, מְלֻוֶּה בִּגְמַלּוֹ הֶחָדָשׁ. הַשּׁוֹמְרִים בַּמֶּכֶס בָּחֲנוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַ'חֲמוֹר' הָאֲפַרְפַּר, וְשִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ מִבְּלִי לְשַׁלֵּם פְּרוּטָה. יָאסִין הָיָה מְאֻשָּׁר. הַגָּמָל הַזֶּה כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה מַמָּשׁ חֲמוֹר טִבְעִי, עַד שֶׁהַשּׁוֹמְרִים לֹא שָׂמוּ לֵב.
בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִגִּיעַ לִכְפָר הֻלַּדְתּוֹ. נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ מַטְלִית וְחֹמֶר נִקּוּי. הוּא חַיָּב לְהוֹרִיד אֶת הַצֶּבַע מֵהַגָּמָל שֶׁלּוֹ, אַחֶרֶת כָּל הַחֲבֵרִים יִשְׁתַּעְשְׁעוּ עָלָיו.
הוּא נָטַל אֶת הַמַּטְלִית וְהֵחֵל לְשַׁפְשֵׁף אֶת בְּשַׂר הַגָּמָל. וְהִנֵּה, אוֹיָה, הַצֶּבַע לֹא יוֹרֵד. רַק נַאֲקַת הַחֲמוֹר, שֶׁהַקִּרְצוּף הַמַּרְגִּיז הִכְאִיב לוֹ, נִשְׁמְעָה בָּרָמָה.
אוֹ אָז הֵבִין הָעַרְבִי הַטִּפֵּשׁ, כִּי הַסּוֹחֵר הַיַּרְדֵּנִי הַמְּמֻלָּח עָשַׁק אוֹתוֹ וְהֶחֱלִיף לוֹ גָּמָל בַּחֲמוֹר. לְמַעֲשֶׂה, יָאסִין הִרְגִּישׁ כְּסִיל כִּמְעַט כְּמוֹ חֲמוֹר, וּבְצֶדֶק…
פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינֶנּוּ שׁוֹנִים בְּהַרְבֵּה מִיָּאסִין הַ'חָכָם'. הוֹלְכִים בְּלִי, וּמַרְגִּישִׁים עִם. מַשְׁקִיעִים הֵיכָן שֶׁלֹּא חָשׁוּב אוֹ חָשׁוּב שֶׁלֹּא. רוֹצִים לְהַרְוִיחַ אֶת הָעוֹלָם, אַךְ מַפְסִידִים הַכֹּל. כָּךְ נוֹהֲגִים רֹב רֻבָּם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הָעוֹלָם הַיּוֹם. עוֹבְדִים בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל – וְאוֹכְלִים בִּשְׁבִיל לַעֲבֹד.
חָכָם אֲמִתִּי יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהַשְׁקִיעַ, וּבְאֵלּוּ דְּבָרִים הֲכִי טוֹב לְהַשְׁקִיעַ, אֶת מֵיטַב הַזְּמַן וְהַכּוֹחוֹת.
מִי לָנוּ פִּקֵּחַ יוֹתֵר מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אִלּוּ הָיוּ יוֹצְאִים לָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ בְּלִי סָפֵק הָיוּ כּוֹבְשִׁים אֶת פִּסְגוֹתָיו, אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת בָּחֲרוּ לְהִשָּׁאֵר עִם הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי וּלְהַעֲמִיק בּוֹ. הֵם, רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, יוֹדְעִים בְּחָכְמָתָם הָרַבָּה בְּדִיּוּק הֵיכָן טָמוּן הַטּוֹב הַמֻּחְלָט. עָלֵינוּ רַק לָלֶכֶת בַּתֶּלֶם שֶׁמַּתְוִים לָנוּ.
וּמַהוּ אוֹתוֹ תֶּלֶם? – עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ, וְכַמּוּבָן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל מִשְׁנָיוֹתֶיהָ וּגְמָרוֹתֶיהָ, פְּסוּקֶיהָ וּמִדְרָשֶׁיהָ.
לָמַדְתָּ מִשְׁנָה? חָרַשְׁתָּ נִיר נוֹסָף בַּתֶּלֶם הַמְּיֻחָד הַזֶּה. סִיַּמְתָּ פֶּרֶק נוֹסָף? עָבַרְתָּ שׁוּרָה בְּפַרְדֵּס הָאֹשֶׁר. שִׁנַּנְתָּ עוֹד הֲלָכָה? פָּסַעְתָּ עוֹד צַעַד בַּמַּסְלוּל הַמְּלַבְלֵב אוֹתוֹ הִתְווּ חַכְמֵי וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר. בַּדֶּרֶךְ הַכֹּל-כָּךְ מְיֻחֶדֶת!
כַּמָּה נִפְלָא!
