תְּקוּפָה מְאַתְגֶּרֶת לְמַדַּי חָוִינוּ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה. מִצַּד אֶחָד – אַזְעָקוֹת מַרְטִיטוֹת, טִילִים זְרִיזִים, פִּצּוּצֵי אֵימִים וְאִיּוּמִים קָשִׁים מִצַּד הַגְּרוּעִים שֶׁבְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי – נִסִּים שֶׁאֵין יְכֹלֶת לְתָאֲרָם בְּמִלִּים. נִכָּר לְעֵין כֹּל בָּאֵי-עוֹלָם חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַבּוֹרֵא הַכֹּל-יָכוֹל, אָבִינוּ רוֹעֵינוּ וְאוֹהֲבֵנוּ, הַמֵּגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי חַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁזּוֹמְמִים לְכַלּוֹת אוֹתָנוּ בְּכָל רֶגַע נָתוּן.
אוּלַי דַּוְקָא בִּזְמַן כָּזֶה, כְּדַאי לְהָבִיא שְׁנֵי סִפּוּרִים, הַמַּצִּיגִים שְׁנֵי מוּסְרֵי-הַשְׂכֵּל שׁוֹנִים, אַךְ רֶלֶוַנְטִיִּים עֲבוּרֵנוּ בְּאֹפֶן מְיֻחָד בְּיָמִים אֵלּוּ.
מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹן:
הָיָה זֶה בְּעִצּוּמָם שֶׁל שְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה. מִחוּץ לְחַדְרוֹ שֶׁל מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ זיע"א עָמְדָה גִּיסָתוֹ הַצִּדְקָנִית, בּוֹכִיָּה וּשְׁבוּרָה. הַדִּוּוּחִים הַמַּחְרִידִים מֵאֵירוֹפָּה זָלְגוּ אַט אַט אֶל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְרִסְּקוּ אֶת לִבָּהּ. מֵאוֹת וְאַלְפֵי יְלָדִים וּזְקֵנִים, יְהוּדִים וִיהוּדִיּוֹת, גְּדוֹלֵי-תּוֹרָה וּפְשׁוּטֵי-עַם, נִרְצְחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַל אַדְמַת אֵירוֹפָּה הָאֲרוּרָה. וְהִיא, אֵי שָׁם בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֵין לְאֵל יָדָהּ לְהוֹשִׁיעַ. וְהַלֵּב? הוּא כְּבָר לֹא עוֹמֵד בִּבְשׂוֹרוֹת הָאִיּוֹב. "לָמָּה, כְּבוֹד הָרַב? לָמָּה הֵם נֶהֱרָגִים? לְמִי הֵם חָטְאוּ?", שָׁאֲלָה בִּכְאֵב, עֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.
הַסּוֹבְבִים נָבוֹכוּ. וְכִי מָה יוּכַל לַעֲנוֹת הַגָּאוֹן הַנַּעֲרָץ לַגִּיסָה שְׁבוּרַת-הַלֵּב? אֵלּוּ מִלִּים יְנַחֲמוּהָ? בַּמֶּה יָבִיא מַרְפֵּא לְעִצְּבוֹנָהּ?
מָרָן זיע"א לֹא נִבְהַל. הוּא פָּנָה אֶל הַצִּדְקָנִית שֶׁעָמְדָה בְּפֶתַח הַחֶדֶר, וְאָמַר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלּוֹ חֶסֶד, כֻּלּוֹ רַחֲמִים. יֶתֶר עַל כֵּן, עֶצֶם הַיִּסּוּרִים עַצְמָם, אוֹתוֹ רֶצַח נוֹרָאִי שֶׁל רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹתָם עִנּוּיִים קָשִׁים שֶׁחוֹוִים אַחֵינוּ הָאֲהוּבִים בִּמְדִינוֹת אֵירוֹפָּה, גַּם אִם אֵינֶנּוּ מְבִינִים – דָּאס אִיז דֶּער חֶסֶד, דָּאס אִיז דֶּער רַחֲמִים! (זֶה הוּא הַחֶסֶד, זֶה הוּא הָרַחֲמִים!)"…
וְאִידָךְ, זִיל גְּמֹר…
מַעֲשֶׂה שֵׁנִי:
פְּתִיחַת יְשִׁיבַת חַכְמֵי לוּבְּלִין בְּאַחַת הֶעָרִים הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁל פּוֹלִין, הָיְתָה אֵרוּעַ שֶׁהָפַךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּקֶרֶב יְהוּדֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מְדֻבָּר הָיָה עַל מֵיזָם רִאשׁוֹן מִסּוּגוֹ וְנָדִיר בְּיֻקְרָתוֹ. הַיְּשִׁיבָה נוֹעֲדָה לְאַכְלֵס בּוֹ-זְמַנִּית כַּמָּה מֵאוֹת בַּחוּרֵי-יְשִׁיבָה, דָּבָר שֶׁאָז כְּלָל לֹא הָיָה בַּנִּמְצָא.
עַל הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחַר פְּתִיחָתָהּ הַחֲגִיגִית שֶׁל הַיְּשִׁיבָה, סִפֵּר אֶחָד מִתַּלְמִידֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, מַעֲשֶׂה שֶׁרָאוּי לָנוּ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ מְעַט עַל עָצְמַת הַצְּנִיעוּת וְהָעֹמֶק שֶׁבָּעֲנָוָה, גַּם בְּתוֹךְ הַצְלָחוֹת כַּבִּירוֹת.
"טִיַּלְתִּי בִּפְרוֹזְדוֹר הַיְּשִׁיבָה בִּשְׁעַת לַיְלָה", סִפֵּר הַנַּעַר, "כְּשֶׁלְּפֶתַע קָלְטוּ אָזְנַי קוֹל מַנְגִּינָה מְתוּקָה וּלְבָבִית, אֲשֶׁר בָּקְעָה מֵהַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת".
"עָלִיתִי בְּעִקְבוֹת הַקּוֹל אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, הִסְתַּתַּרְתִּי בַּפִּנָּה וְרָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וּמְיַסְּדָהּ הַגָּאוֹן הָאַדִּיר רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זיע"א, מְטַיֵּל בַּפְּרוֹזְדוֹר אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, כְּשֶׁהוּא תָּפוּס שַׂרְעַפִּים, כֻּלּוֹ רוֹעֵד, וּפָנָיו סְמוּקוֹת מִמַּאֲמָץ".
"הַזְּמַן חוֹלֵף בִּיעָף, וְהוּא מְטַיֵּל וּמְפַזֵּם לְעַצְמוֹ בְּנִגּוּן עָרֵב אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: "חָלִילָה לְךָ לַחֲשֹׁב שֶׁכָּל זֶה נַעֲשָׂה בְּכוֹחֲךָ. לֹא וָלֹא! כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל!"…".
קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב גָּבַר מֵרֶגַע לְרֶגַע, וְהוּא שִׁנֵּן לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּלִּים בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת: "לֹא וָלֹא, אֵין זֶה מִכּוֹחִי! הַכֹּל בָּא בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, וְאֵין אֲנִי אֶלָּא שָׁלִיחַ מִמָּרוֹם לַהֲרָמַת קֶרֶן הַתּוֹרָה בְּדוֹרֵנוּ!"…".
וְאִידָךְ, גַּם כֵּן, זִיל גְּמֹר…
*
מִגִּיל צָעִיר אָנוּ אֲמוּנִים עַל הַפָּסוּק בְּחֻמַּשׁ דְּבָרִים (פֶּרֶק ח'): "וְזָכַרְתָּ… כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". חָשׁוּב לִזְכֹּר זֹאת בִּסְתָם יָמִים, לֹא כָּל שֶׁכֵּן בִּתְקוּפָה שֶׁהַיֵּצֶר מַחְדִּיר בְּקִרְבֵּנוּ תְּחוּשׁוֹת כּוֹזְבוֹת שֶׁל "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי". עָלֵינוּ, אֵפוֹא, לָשׂוּם אֶל לִבֵּנוּ אֶת הָעֲנָוָה הָרְאוּיָה וְהַהוֹדָאָה הַנִּדְרֶשֶׁת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַל נִסָּיו וַחֲסָדָיו הַבִּלְתִּי-נִתְפָּסִים.
הַכָּרַת הַטּוֹב עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹזִים יוֹם בְּיוֹמוֹ, נִתָּן לְהַבִּיעַ כְּלַפֵּי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּדֶרֶךְ אַחַת: לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתָיו. בִּשְׁקִידָה, בַּעֲמַל הַתּוֹרָה, בְּשִׁנּוּן שֶׁל מִשְׁנָיוֹת הַשָּׁ"ס, בְּהַפְנָמַת הִלְכוֹת הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ וְקִיּוּמָן כָּרָאוּי. כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת!
כָּעֵת נִתֶּנֶת לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לַעֲשׂוֹת זֹאת. בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, בְּחֹדֶשׁ זֶה – בְּכ' בְּתַמּוּז, נַגִּיעַ בְּמִסְגֶּרֶת לִמּוּד "הַמִּשְׁנָה הַיּוֹמִית" לְסִיּוּם הַסֵּדֶר הָרְבִיעִי שֶׁל שֵׁשֶׁת סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה, סֵדֶר נְזִיקִין – וְלִתְחִלַּת הַסֵּדֶר הַחֲמִישִׁי, סֵדֶר קָדָשִׁים.
זוֹ הִיא הִזְדַּמְּנוּת עֲבוּר כָּל מִי שֶׁלֹּא זָכָה עַד כֹּה לְהִתְרַפֵּק עַל לִמּוּד הַמִּשְׁנָה, הַכֹּה-חָשׁוּב, לַעֲשׂוֹת זֹאת כָּעֵת, לְצַד רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר נִמְצָאִים בְּמַסְלוּל נִפְלָא זֶה.
עֲשֵׂה זֹאת כָּרֶגַע, לֹא תַּפְסִיד!