הקדמה למסכת סוכה

"בסכת תשבו שבעת ימים", אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי (סוכה דף ב.). עוזב אדם את דירתו הקבועה והולך לדור בסוכה.

אמנם הסוכה היא רק דירת עראי, לשבעה ימים, אך בשבעת הימים הללו, ימי החג, צריכה היא להיות דירת קבע. וכך שנינו במשנה (דף כח:) "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי". ובברייתא שם מפורש יותר: כיצד? היו לו כלים נאים מעלן לסוכה, מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה.

וגם זה נלמד מהפסוק הנ"ל: "בסוכות תשבו" – "תשבו" כעין תדורו. עליכם להרגיש שזוהי דירת הקבע שלכם כעת. והבית הוא רק עראי.

פרקים א' וב' במסכת עוסקים בדיני סוכה: מהי סוכה כשרה, חיוב ישיבת סוכה, מתי פטורים מן הסוכה. ומובאים בהם כמה עובדות בזהירות התנאים במצות סוכה:

שמאי הזקן החמיר שגם תינוק יישן בסוכה: "מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה (שבר חלק מהגג) וסיכך על גבי המטה בשביל הקטן". (פרק ב' משנה ח')

רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל החמירו שלא לאכול כלל חוץ לסוכה, אע"פ שמעיקר הדין רק פת ומיני דגן חייבים בסוכה: "מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות [תמרים] ודלי של מים, ואמרו העלום לסוכה". (פרק ב' משנה ה')

פרק ג' במסכת עוסק בדיני ארבעת המינים. וגם כאן מצאנו עובדה כמה חיבבו מצוה זו: "אמר רבי מאיר, מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגמוניות של זהב" [חוטי זהב].

ובתוספתא:
אמר רבי אלעזר בר צדוק כך היו אנשי ירושלים נוהגין, נכנס לבית הכנסת לולבו בידו. עמד לתרגם ולעבור לפני התיבה, לולבו בידו… יצא מבית הכנסת, לולבו בידו. נכנס לבקר את החולים ולנחם אבלים, לולבו בידו.

פרק ד' עוסק במצות ערבה שהיתה במקדש, וכן אמירת ההלל ושמחת החג, ומצות ניסוך המים. מצוה שהיא נוהגת רק בחג הסוכות שבו נדון העולם על המים.

פרק ה' עוסק בשמחת בית השואבה שהיתה במקדש, שעליה אמרו "כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו" (פרק ה' משנה א'). וזה לשון התוספות (סוכה דף נ:): "שואבה" – בירושלמי מפרש שמשם שואבים רוח הקודש שהשכינה שורה מתוך שמחה, דכתיב "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'" (מלכים ב' ג,טו), ומייתי עובדא דיונה בן אמיתי שהיה מעולי רגלים ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה. עכ"ל.

וכן עוסק הפרק בקרבנות החג. ואגב אורחא בתקיעות שהיו במקדש בכל ימי ומועדי השנה.

למאמרים האחרונים

.

עצם אמירת המשניות...

.

מחילה? לא, מחיקה!

.

סליחה, סליחות, ואלול

האזנה לשיעורי הרב אברהם יעקב בוים

0723323020 >> 1 >> 1 >> 4

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן