תפריט
דיני הגט נאמרו בתורה בקצרה (דברים פרק כד): "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו".
ומכל מילה ומילה בפסוק נלמדו ההלכות שבתשעת פרקי מסכת גיטין.
מהמילים "וכתב לה" לומדים שצריך הבעל (או שלוחו) לכתוב את הגט "לה" – "לשמה" – לשם האשה הזו המתגרשת. אבל אם מצא גט כתוב, אע"פ ששמות הבעל והאשה מתאימים לו, ואפילו אם היו לו שתי נשים ושמותיהן שווים, וכתב לשם האחת, לא יוכל לגרש בו את השניה.
מהמילה "ספר" לומדים שצריך לתת גט בכתב: ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה (גיטין דף כא:).
מהמילה "כריתות" לומדים שצריך הגט להיות כורת לגמרי בינו לבינה. שלא יהא בו תנאי המקשרן יחד (רש"י שם).
מהמילים "ונתן בידה" לומדים שצריך הגט להגיע לידה או לרשותה [כגון חצרה].
וממה שכתוב "ושלחה מביתו" לומדים שאפשר לגרש גם על ידי שליח. בין אם הוא שליח של הבעל או שליח של האשה. ועוד לומדים מכאן שקטנה [שקידשה אביה] שאין בה עדיין דעת, אינה יכולה להתגרש: "ושלחה מביתו" – מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאתה זו שמשלחה והיא חוזרת.
ונתבארו במסכת דיני כתיבת וחתימת הגט, במה ועל מה כותבים אותו. היינו שיהא כתב המתקיים, ושיהא הגט תלוש ולא מחובר לקרקע [שיתקיים מה שכתוב "וכתב.. ונתן" ולא יהא דבר המפסיק ביניהם (שצריך לתולשו מן הקרקע בין כתיבה לנתינה)]. וכן מי הם הכשרים להיות עדים. ודיני השליחות, מי יוכל להיות שליח. ודיני ה"לשמה", ומה שגזרו חז"ל כדי שלא יכשלו בגט שלא נכתב לשמה. וכן באיזה אופן יכול הבעל לבטל את שליחות הגט.
בפרקים ד' וה', אגב שהביאה המשנה את תקנת רבן גמליאל הזקן בענין ביטול שליחות הגט, תקנה שתיקן "מפני תיקון העולם", הובאו תקנות נוספות שנתקנו מפני תיקון העולם בכל מיני ענינים.
מפרק ו' ואילך חוזרת המשנה לדיני גיטין. דין שליח הולכה ושליח קבלה, אופן ציווי הבעל לכתוב גט, דיני תנאי בגט, דיני כתיבת ונתינת הגט. ובסוף המסכת: מתי מותר לאדם לגרש את אשתו.
והנה כביכול, עם ישראל שרוי בגלות במצב של גירושין, ועל זה אנו מבקשים בעת ברית מילה בפיוט "שירה חדשה שבחו גאולים": "ושוב שנית לקדשה ואל תוסיף לגרשה, והעלה אור שמשה ונסו הצללים". בב"א.
