במרכז העיר הגדולה, עמדו שני כפריים והביטו למעלה בהשתאות. זו להם הפעם הראשונה בה הם רואים אדם גבוה בסדר גדל כזה. מעולם לא חלמו שישנם אנשים גבוהים כל כך.

"תגיד", אמר יאצ'ק בהתפעלות, "ראית פעם דבר כזה?".

"האמת שלא. זה פשוט מדהים הגבה של האיש הזה!", הגיב יאנוש ופלט שריקת התפעמות.

"ואו, ואו, חבל שהחברים בכפר לא כאן לראות את התופעה הזאת", אנפף יאצ'ק שוב.

עובר ארח שראה את צמד האכרים עומדים נפעמים וראשם מפנה כלפי מעלה, נגש אליהם בסקרנות והציע עזרה – אם הם צריכים כמובן…

"בטח שאנחנו צריכים עזרה!", אמר יאנוש. "תסביר לנו בבקשה, איך זה שיש אצלכם אנשים כל כך גבוהים. זה פשוט בלתי נתפס הדבר הזה! אצלנו בכפר לא תראה אפלו דברים דומים לזה!".

"על מה אתם מדברים?", שאל האיש כלא מבין, "על אלו אנשים גבוהים אתם מדברים? אצלנו בעיר, הגובה של כלם סטנדרטי לחלוטין!".

"תחזה במו עיניך", רקע יאצ'ק ברגלו והחוה באצבעו על הבנין שליד. "אתה רואה את האיש הזה?", הוא הצביע על אדם שעמד בקומה החמישית של הבנין והביט בחלון, "אתה יכול להסביר לי איך הוא צמח לגבה כזה? תראה לאן הראש שלו מגיע…".

עובר האורח פרץ בצחוק פרוע. הו, הו פרוע. יאנוש ויאצ'ק נעלבו לא מעט. "תגיד, אתה צוחק עלינו?", שאלו יחד.

"האמת? שכן!", השיב האיש, תוך שהוא מנגב דמעת צחוק שזלגה מעינו הימנית. "אתם לא רציניים איתי, נכון?".

"למה לא רציניים? רציניים לגמרי!", השיבו הכפריים.

"אתם באמת חושבים שהאדם שמה למעלה מתנשא לגדל כזה?".

"כן, אלא מה?".

"טוב, אני רואה שהחכמה מכם והלאה, אז אסביר לכם: האדם שנמצא למעלה אינו מתנוסס לגבה כזה. הוא פשוט טפס במעלה מדרגות הבנין, נגש לחלון, והתוצאה לפניכם".

"אז אתה בא לומר לנו שבהתחלה הוא היה בדיוק בגבה שלנו, ורק בגלל שהוא עלה במדרגות הוא כעת בגבה כזה?", זעק יאצ'ק בתדהמה כשיאנוש מחרה אחריו.

"אכן, בדיוק כפי שאמרתי. כך ולא אחרת!", סים האיש את דבריו, סובב את גבו והחל לצעד, מותיר אחריו צמד כפריים המומים.

על זה הם באמת לא חשבו…

כולנו שומעים מדי פעם מעשיות על גדולי ישראל. הספורים כל כך מרשימים, עד שהם גורמים לנו להרתע לאחור. "נו, באמת, מי יכול להגיע לדרגה שלהם?!" – ספק שואלים, ספק קובעים ביאוש. "איך הם כל כך גבוהים ונשגבים? מהיכן שאבו את יראת השמים הנפלאה והמיחדת שלהם? כיצד הם כה מורמים מעם, קדושים ונשגבים מבינת אנוש?".

ובכן, מחשבה נפוצה זו היא ברב המקרים בהחלט איננה נכונה, מן הסבה הפשוטה:
האיש הנשגב שעומד מולנו, על פי רב, לא נולד כזה. הוא ממש לא נולד גבוה. הוא נולד בדיוק במצב בו אנחנו נולדנו, ופעמים רבות אף מתחת לכך. העובדה שכעת אנו רואים אותו כה גבוה היא משום שהוא עמל בכל כוחו לטפס את גרמי המדרגות של עבודת השם. הוא טפס מדרגה אחר מדרגה ומעד שוב ושוב, פעמים רבות מספר, בנפילות קשות וכואבות.

אבל הוא ממש לא התיאש. הוא נלחם כמו אריה. לשבר את המדות, להתגבר על היצר ולהאבק בו, לחזר ולשנן סגיות, לשנן משניות, ללמד הלכות, באפן קבוע, עקבי וברור. רבים מאותם גדולי עולם בהם אנו מביטים חוו נפילות כואבות, עברו קשיים אימים ומעידות, אבל כל אלו הוו עבורם רק דחיפה להתקדם הלאה. הם נתנו מבט בכשלון, נשמו עמקות והמשיכו הלאה, במעלה ההר, הר השם.

הזדמנות פז היא עבורנו לנצל את הימים הללו להצטרף לסדר למוד המשניות וההלכות היומיות. לעלות על הגלגל המטפס ומתקדם אל עבר ההצלחה, על אף הקשיים והמניעות שבדרך ולמרות המחשבות המכרות של "אני בין כה לא אצליח".

סדר 'נשים' מתחיל ממש אוטוטו. כן, הוא מחכה לך ממש מעבר לפנה. אשרי החכם שינצל זאת, ובעוד שנים לא רבות יביט בספוק על המסלול המדהים שעבר.

ממש כדאי!